וְעַ֣ל ׀ שֻׁלְחַ֣ן הַפָּנִ֗ים יִפְרְשׂוּ֮ בֶּ֣גֶד תְּכֵלֶת֒ וְנָתְנ֣וּ עָ֠לָיו אֶת־הַקְּעָרֹ֤ת וְאֶת־הַכַּפֹּת֙ וְאֶת־הַמְּנַקִּיֹּ֔ת וְאֵ֖ת קְשׂ֣וֹת הַנָּ֑סֶךְ וְלֶ֥חֶם הַתָּמִ֖יד עָלָ֥יו יִהְיֶֽה׃
תלמוד ירושלמי סנהדרין
הלכה: הַגּוֹנֵב אֶת הַקַּסְוָוה כול׳. קַסְוָוה. קִיסְטָא. רַב יְהוּדָה אָמַר. כֵּלִי מִשֶּׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה. כְּמַה דְתֵימַר וְאֵת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ.
בבא בתרא
אי בעית אימא סברא האי קא מבזי והאי לא קא מבזי אי בעית אימא קרא (ישעיהו נח, ז) הלא פרוש לרעב לחמך בשי"ן כתיב פרוש והדר הב ליה והתם כתיב (ישעיהו נח, ז) כי תראה ערום וכסיתו כי תראה לאלתר
סנהדרין
גמ׳ מאי קסוה אמר רב יהודה כלי שרת וכן הוא אומר (במדבר ד, ז) ואת קשות הנסך והיכא רמיזא (במדבר ד, כ) ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו: