במדבר ה:יג מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סוטה, תלמוד ירושלמי תענית וסוטה

משנה: כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ כָּךְ הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וּבָאוּ וּבָאוּ. כְּשֵׁם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לַבַּעַל כָּךְ הִיא אֲסוּרָה לַבּוֹעֵל שֶׁנֶּאֱמַר נִטְמְאָה נִטְמְאָה דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ כָּךְ הָיָה דוֹרֵשׁ זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב. רִבִּי אוֹמֵר שְׁנֵי פְעָמִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה אִם נִטְמָאָה נִטְמָאָה אֶחָד לַבַּעַל וְאֶחָד לַבּוֹעֵל.

מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר. דָּבָר זֶה הִקִּינּוּי. כִּי מָצָא. אֵין מְצִיאָה אֶלָּא בְעֵדִים. וּמְקַנֵּא עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ. וּמָעֲלָה בוֹ. בְקִינּוּי. מַה מְקַיֵים רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ עֶרְוָה. עֶרְוָה שֶׁהִיא בָאָה מִכֹּחַ דָּבָר.

הלכה: אָמַר עֵד אֶחָד אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּיטְמֵאת כול׳. וְעֵד אֵין בָּהּ. אֵין לִי אֶלָּא עֵד. מְנַיִין אֲפִילוּ עֶבֶד אֲפִילוּ שִׁפְחָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְעֵד אֵין בָּהּ מִכָּל מָקוֹם. וּכְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה עֵד סְתָם הֲרֵי אֵילּוּ בִכְלָל שְׁנֵי עֵדִים עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ הַכָּתוּב שֶׁהוּא עֵד אֶחָד. אַשְׁכָּח תַּנֵּי. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר. שְׁנֵי עֵדִים.