במדבר ה:יז מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סוטה, תמורה, סוטה ומנחות

משנה: הָיָה מֵבִיא פִיָילֵי שֶׁלְּחֶרֶשׂ חֲדָשָׁה וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֲצִי לוֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רְבִיעִית. כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְמָעֵט בַּכְּתָב כָּךְ הוּא מְמָעֵט בַּמַּיִם. נִכְנַס לָהֵיכָל וּפָנָה לִימִינוֹ וּמָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה וְטַבֶּלָּה שֶׁלְּשַׁיִשׁ וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָהּ כְּשֶׁהוּא מִגְבִּיהָהּ נוֹטֵל עָפָר מִתַּחְתֶּיהָ וְנוֹתֵן כְּדֵי שֶׁיֵירָאֶה עַל פְּנֵי הַמַּיִם שֶׁנֶּאֱמַר וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם.

מֵי. יָכוֹל מַרְאֶה מַיִם. תַּלמוּד לוֹמַר אַרְדְּ. אוֹ אַרְדְּ. יָכוֹל מַרְאֶה דְּיוֹ. תַּלמוּד לוֹמַר מֵי. הָּא כֵיצַד. מַרְאֶה מַיִם וּמַרְאֶה אַרְדְּ. שִׁיעֲרוּ חֲכָמִים חֲצִי לוֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר. וְהָא תַנֵּי. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. רְבִיעִית. רִבִּי יוּדָה כְדַעְתֵּיהּ. דְּתַנִּינָן. כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְמָעֵט בִּכְתָב כָּךְ הוּא מְמָעֵט בַּמַּיִם.

וּמִן הֶעָפָר. יָכוֹל מִן הַמּוּנָח לְקוּפָּה. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן. אוֹ אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן. יָכוֹל עַד שֶׁיַּחְפּוֹר בַּדֶּקֶל. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר יִהְיֶה. הָא כֵיצַד. אִם אֵין שָׁם מֵבִיא וְנוֹתֵן שָׁם. אָמַר רִבִּי אָבִין. אָכֵן אִתְאֲמַרְתְּ. יָכוֹל לֹא יְהֵא כָשֵׁר עַד שֶׁיַּחְפּוֹר בַּדֶּקֶל. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר יִהְיֶה. מִכָּל מָקוֹם. הַמִּשְׁכָּן. לְרַבּוֹת הַמִּשְׁכָּן וְנוֹב וְגִבְעוֹן וְשִׁילוֹ וּבֵית הָעוֹלָמִים.