במדבר ה:כה מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סוטה, תלמוד ירושלמי קידושין, סוטה ומגילה

הלכה: הָיָה נוֹטֵל אֶת מִנְחָתָהּ כול׳. כְּתִיב וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה אֶת מִנְחַת הַקְּנָאוֹת. וְכִי עַל יָדוֹ הוּא מֵנִיף. וְלֹא עַל יָדָהּ הוּא מֵנִיף. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁהוּא נוֹטְלָהּ מִתּוֹךְ כְּלִי חוֹל וְנוֹתְנָהּ בִּכְלִי שָׁרֵת וְכֹהֵן מֵנִיחַ אֶת יָדוֹ תַחְתֶּיהָ וּמֵנִיפָהּ. וְאֵין הַדָּבָר כָאוּר. מֵבִיא מַפָּה. וְאֵינוֹ חוֹצֵץ. וּמֵבִיא כֹהֵן זָקֵן. וַאֲפִילוּ תֵימַר. יֶלֶד. שֶׂאֵין יֶצֶר הָרַע מָצוּי לְשָׁעָה. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. סוֹטָה גִידֶּמֶת שְׁנֵי כֹהֲנִים מֵנִיפִין עָל יָדֶיהָ.

משנה: כָּל מִצְוַת הָאָב עַל הַבֵּן הָאֲנָשִׁים חַיָיבִין וְהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת. כָּל מִצְוַת הַבֵּן עַל הָאָב אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָיבִין. כָּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא הָאֲנָשִׁים חַיָיבִין וְהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת. כָּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָא אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָיבִין. כָּל מִצְוָה בְלֹא תַעֲשֶׂה בֵּין שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא בֵּין שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָא אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָיבִין חוּץ מִבַּל תַּשְׁחִית וּבַל תַּקִּיף וּבַל תִּיטַּמֵּא לַמֵּתִים. הַסְּמִיכוֹת וְהַתְּנוּפוֹת הַהַגָּשׁוֹת הַקְּמִיצוֹת הַהַקְטָרוֹת וְהַמְּלִיקוֹת הַהַזָּאוֹת וְהַקַּבָּלוֹת נוֹהֲגוֹת בָּאֲנָשִׁים וְאֵינָן נוֹהֲגוֹת בַּנָּשִׁים חוּץ מִמִּנְחַת סוֹטָה וּנְזִירָה שֶׁהֵן מְנִיפוֹת.

גמ׳ אמר ליה רבי אלעזר לרבי יאשיה דדריה לא תיתב אכרעך עד דמפרשת לה להא מילתא מנין למנחת סוטה שטעונה תנופה מנא לן והניף כתיב בה בבעלים מנלן