במדבר ח:ד מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי שקלים, מסכת סופרים ומנחות

עֶשֶׂר מְנוֹרוֹת עָשָׂה שְׁלֹמֹה. [שֶׁנֶּאֱמַר] וַיַּעַשׂ אֶת מְנוֹרוֹת הַזָּהָב עֶשֶׂר כְּמִשְׁפָּטוֹ. אּין תֵּימַר. חָמֵשׁ בַּצָּפוֹן וְחָמֵשׁ בַּדָּרוֹם. וַהֲלֹא אֵין הַמְּנוֹרָה כְשֵׁירָה אֶלָּא בַדָּרוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶת הַמְּנוֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן עַל יֵרַךְ הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה. מַה תַלָמוּד לוֹמַר. חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאל. אֶלָּא חָמֵשׁ מִיָּמִין מְנוֹרָתוֹ שֶׁלְמֹשֶׁה וְחָמֵשׁ מִשְּׂמאֹלָהּ. אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה מַבְעִיר אֶלָּא שֶׁלְמֹשֶׁה בִּלְבַד. שֶׁנֶּאֱמַר וּמְנוֹרַת הַזָּהָב וְנֵרוֹתֶיהָ לְבָעֵר בָּעֶרֶב בָּעֶרֶב. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. עַל כּוּלָּם הָיָה מַבְעִיר. שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶת הַמְּנוֹרוֹת וְנֵרוֹתֵיהֶם לְבַעֲרָם כַּמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָג‍וּר. וְהַפֶּרַח וְהַנֵּרוֹת וְהַמֶּלְקָחַיִם זָהָב הוּא מִכְלוֹת זָהָב. הֵן כִּילוּ זְהָבוֹ שֶׁלְשְׁלֹמֹה. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם אַסִּי. הָיָה שְׁלֹמֹה נוֹטֵל אֶלֶף כִּכְּרֵי זָהָב וּמַכְנִיסָן (לָאוֹר) [לַכּוּר] וּמוֹצִיאָן עַד שֶׁהוּא מַעֲמִידָן עַל אֶחָד. לְקַיֵים מַה שֶׁנֶּאֱמַר כִּכָּר זָהָב טָהוֹר עָשָׂה אוֹתָהּ וגו׳. תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. מַעֲשֶׂה בִמְנוֹרַת זָהָב שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַמִּדְבָּר וְהָיְתָה יְתֵירָה דֵינָר זָהָב. וְהִכְנִיסוּהָ לַכּוּר שְׁמוֹנִים פַּעַם וְלֹא חָסְרָה כְלוּם. וְיֵאוּת. עַד דְּלֹא יְקוּם עַל בְּרָרֵיהּ הֲוָה חָסֵר סַגִּין. מִן דּוּ קַיָים עַל בְּרָרֵיהּ לֹא חָסֵר כְּלוּם.

ואחר כך מוציאין ספר וקורין בנשיאים ויהי המקריב ביום הראשון וכן לכל יום יומו עד יום השמיני ובשבת שבתוכו קוראו ויהי ביום כלות משה עד כן עשה את המנורה וכן ביום השמיני עד וזה מעשה המנורה כל הפסוק ומפטיר בותשלם כל המלאכה (מלכים א ז׳:נ״א):

האי מאי אי אמרת בשלמא מן הגרוטאות פסולה משאר מיני מתכות כשרה היינו זהב זהב מקשה מקשה לדרשא אלא אי אמרת מן הגרוטאות כשרה משאר מיני מתכות פסולה זהב זהב מקשה מקשה מאי דרשת ביה