במדבר טו:ו מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי שקלים, חולין ומנחות

הלכה: וּכְבֶן עַזַּאי חוֹטֵא [דָּל] לָמָּה. הָיָה מֵבִיא לוּגוֹ עִמּוֹ. בְּרַם כְּרַבָּנִן מֵבִיא גְדִי. נִיסְכֵי רָחֵל מַה. מִן מַה דְתַנִּינָן. גְּדִי מְשַׁמֵּשׁ נִיסְכֵּי צֹאן גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים זְכָרִים וּנְקֵבוֹת. הָדָא אָמְרָה. נִיסְכֵּי רָחֵל כְנִיסְכֵּי גְדִי. כְּתִיב כָּכָה יֵּעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד אוֹ לָאַיִל הָאֶחָד אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים אוֹ בָעִזִּים. מַגִּיד שֶׁלֹּא חִלֵּק בֵּין נִיסְכֵּי עֵגֶל לְנִיסְכֵּי שׁוֹר. שֶׁהָיָה בְדִין. בֶּן הַצֹּאן טָעוּן נְסָכִים [וּ]בֶן הַבָּקָר טָעוּן נְסָכִים. אִם מָצָאנוּ שֶׁחִלֵּק בֵּין נִיסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִיסְכֵּי אַיִל לְכָךְ נַחֲלוֹק בֵּין נִיסְכֵּי עֵגֶל לְנִיסְכֵּי שׁוֹר. תַּלְמוּד לוֹמַר כָּכָה יֵּעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד. מַגִּיד שֶׁלֹּא חִלֵּק בֵּין נִיסְכֵּי עֵגֶל לְנִיסְכֵּי שׁוֹר. אוֹ לָאַיִל לָמָּה נֶאֱמַר. שֶׁהָיָה בְדִין. אִם מָצָאנוּ שֶׁחִלֵּק בֵּין נִיסְכֵּי בֶּן שָׁנָה לְנִסְכֵּי בֶּן שְׁתַּיִם לְכָךְ נַחֲלוֹק בֵּין נִיסְכֵּי שְׁתַּיִם לְנִיסְכֵּי שָׁלֹשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ לָאַיִל הָאֶחָד. אוֹ לַשֶּׂה בַּכְּשָׂבִים. לָמָּה נֶאֱמַר. שֶׁהָיָה בְדִין. אִם מָצָאנוּ שֶׁחִלֵּק בֵּין נִיסְכֵּי כֶבֶשׂ לְנִיסְכֵּי אַיִל לְכָךְ נַחֲלוֹק בֵּין נִיסְכֵּי כִשְׂבָּה לְנִיסְכֵּי רָחֵל. תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ לַשֶּׂה בַּכְּשָׂבִים. אוֹ בָעִזִּים. לָמָּה נֶאֱמַר. שֶׁהָיָה בְדִין. אִם מָצָאנוּ שֶׁחִלֵּק בֵּין נִיסְכֵּי כֶבֶשׂ לְנִיסְכֵּי אַיִל לְכָךְ נַחֲלוֹק בֵּין נִיסְכֵּי גְדִי לְנִיסְכֵּי תַּיִשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ בָעִזִּים. הִקִּישׁ קָטָן שֶׁבָּעִזִּים לְגָדוֹל שֶׁבַּתְּיָישִׁים. מַה זֶה בִּשְׁלֹשֶׁת לוּגִּין אַף זֶה בִּשְׁלֹשֶׁת לוּגִּין.

וא"ר יוחנן (במדבר טו, ו) או לאיל לרבות את הפלגס

ת"ר (יחזקאל מו, ז) ואיפה לפר ואיפה לאיל יעשה מנחה ולכבשים כאשר תשיג ידו ושמן הין לאיפה א"ר שמעון וכי מדת פרים ואילים אחת היא