במדבר טו:יח מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי חלה, תלמוד ירושלמי ערלה, תלמוד ירושלמי מעשרות ותלמוד ירושלמי תענית

הלכה: פֵּירוֹת חוּצָה לָאָרֶץ כול׳. כְּתִיב אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה. שָׁמָּה אַתֶּם חַיָיבִין. אֵין אַתֶּם חַיָיבִין חוּץ לָאָרֶץ. תַּנֵּי זוֹ דִבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אֲבָל דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה פֵּירוֹת חוּץ לָאָרֶץ שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר וְרִבִּי עֲקִיבָה מְחַיֵיב. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר לֶחֶם הָאָרֶץ. לֹא לֶחֶם חוּץ לָאָרֶץ. מָה טַעֲמָא דְּרִבִּי עֲקִיבָה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה. שָׁמָּה אַתֶּם חַיָיבִין בֵּין בְּפֵירוֹת הָאָרֶץ בֵּין בְּפֵירוֹת חוּץ לָאָרֶץ.

מָה מְקַיֵים רִבִּי עֲקִיבָה טַעֲמָא דְּרִבִּי לִיעֶזֶר לֶחֶם הָאָרֶץ. בִּסְפִינָה שֶׁנִּכְנְסָה לָאָרֶץ. אִם קִירְמוּ פָנֶיהָ מִן הַחוּט וְלִפְנִים חַיֶיבֶת. מִן הַחוּט וְלַחוּץ פְּטוּרָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי עֵקִיבָה הִיא סְפִינְתָא הִיא עִיסַּת הַגּוֹי הִיא הַכְנָסָתָן שֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר קְרִימָה בַתַּנּוּר. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי עֲקִיבָה בְּהַכְנָסָתָן לָאָרֶץ שֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר קְרִימָה בַּתַּנּוּר. מִן מָה דְּרִבִּי עֲקִיבָה מָתִיב לְרִבִּי לִיעֶזֶר וְהוּא מְקַבֵּל מִינֵּיהּ.

יָצְאוּ מִכָּאן לְשָׁם רִבִּי לִיעֶזֶר מְחַיֵיב וְרִבִּי עֲקִיבָה פּוֹטֵר. אָמְרוּ רִבִּי לִיעֶזֶר מִן אַתְרֵהּ וְרִבִּי עֲקִיבָה מִן אַתְרֵהּ. רִבִּי לִיעֶזֶר מִן אַתְרֵיהּ מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי לִיעֶזֶר לֶחֶם הָאָרֶץ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. רִבִּי עֲקִיבָה מִן אַתְרֵיהּ מָה טַעֲמָא דְּרִבִּי עֲקִיבָה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה. שָׁמָּה אַתֶּם חַיָיבִין. וְאֵין אַתֶּם חַיָיבִין חוּץ לָאָרֶץ.