מֵרֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵיכֶ֔ם תִּתְּנ֥וּ לַיהוָ֖ה תְּרוּמָ֑ה לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם׃ (ס)
תלמוד ירושלמי חלה
הלכה: חֲמִשָּׁה דְּבָרִים חַיָיבִין בַּחלָּה כו׳. כְּתִיב וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַיי. יָכוֹל יְהוּ כָל הַדְּבָרִים חַיָיבִין בַּחַלָּה. תַּלְמוּד לוֹמַר מִלֶּחֶם וְלֹא כָל לֶחֶם. אִם מִלֶּחֶם וְלֹא כָל לֶחֶם אֵין לִי אֶלָּא חִיטִּין וּשְׂעוֹרִין בִּלְבַד. כּוּסְמִין שִׁיבּוֹלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם רִיבָה. וְרִיבָה הַכֹּל. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל כֵּן.
תלמוד ירושלמי תרומות
אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ כָּל יָמֵינוּ הָיִינוּ טוֹעִין בָּהּ כְּמַקֵּל הַזֶּה שֶׁל סוּמָא עַד שֶׁלָּמַדְנוּהָ מִן חֶשְׁבּוֹן גֵּיֳמֶטְרִיָּא. קַבָּא כַּמָּה עֲבַד עֶשְׂרִין וְאַרְבַּע בֵּיעִין כַּמָּה סְאָה עָבְדָא תִּשְׁעִין וְשִׁית בֵּיעִין שְׁתוּת דִּידְהוּ שִׁית עֶשְׂרֵה. אִין יְגַבֵּל שִׁית יֵשׁ כָּאן בֵּיצָה טְמֵאָה. וְאִין יְגַבֵּל אַרְבַּע אֵין כָּאן שִׁייוּר. הָא כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה מְגַבֵּל חָמֵשׁ וְנוֹטֵל אַרְבַּע.
תלמוד ירושלמי חלה
רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי קַב טִיבֵּרָנִי חַיָיב בְּחַלָּה. חַד חֲלִיטָר שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵיזִיל עֲבִיד אַרְבַּע וּפְלִיג. וְיֹאמַר לֵיהּ תְּלָתָא וּפְלִיג. אָמַר רִבִּי זְעִירָא קַבַּיָיא בְּאַתְרֵיהוֹן רוֹבְעַיָּא אִזְדָּרְעוּן וְיֹאמַר לֵיהּ חֲמִשָּׁה פָּרָא צִיבְחָד. שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי סָפֵק חִיּוּב חַלָּה.