וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
תלמוד ירושלמי סנהדרין
רַב אָמַר. קֹרַח אֶפִּיקֹרֻסִי הָיָה. מֶה עָשָׂה. עָמַד וְעָשָׂה טַלִּיּוֹת שֶׁכּוּלָּן תְּכֵלֶת. אֲתַא גַבֵּי מֹשֶׁה. אֲמַר לֵיהּ. מֹשֶׁה רַבֵּינוּ. טַלִּית שֶׁכּוּלָּהּ תְּכֵלֶת מָהוּ שֶׁתְּהֵא חַיֶיבֶת בַּצִּיצִית. אָמַר לוֹ. חַיֶיבֶת. דִּכְתִיב גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ וגו׳. בַּיִת שֶׁהוּא מָלֵא סְפָרִים מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַיָיב בִּמְזוּזָּה. אָמַר לוֹ. חַיָיב בִּמְזוּזָּה. דִּכְתִיב וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וגו׳. אָמַר לוֹ. בַּהֶרֶת כִּגְרִיס מָהוּ. אָמַר לוֹ. טָמֵא. פָּרְחָה בְכוּלּוֹ. אָמַר לוֹ. טָהוֹר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר קֹרַח. אֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם וְלֹא מֹשֶׁה נָבִיא וְלֹא אַהֲרֹן כֹּהֵן גָּדוֹל. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה אָמַר מֹשֶׁה. רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. אִם נִבְרָא לָאָרֶץ פֶּה מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית הֲרֵי מוּטָּב. וְאִם לָאו יִבָּרֵא לָהּ מֵעַכְשָׁיו. וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא יְי.
תלמוד ירושלמי ברכות
משנה: וְאֵלּוּ הֵן בֵּין הַפְּרָקִים בֵּין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁנִיָּיה. בֵּין שְׁנִיָּיה לִשְׁמַע. בֵּין שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ. בֵּין וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ לְוַיֹּאמֶר. בֵּין וַיֹּאמֶר לֶאֱמֶת וְיַצִּיב. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּין וַיֹּאמֶר לֶאֱמֶת וְיַצִּיב לֹא יַפְסִיק.
ברכות
מתני׳ מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה דברי רבי אליעזר.