במדבר טז:כט מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סנהדרין ונדרים

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. שְׁלֹשָׁה כָפְרוּ בִנְבוּאָתָן מִפְּנֵי פּוּנָרְיָיה וְאֵילּוּ הֵן. מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ וּמִיכָה. מֹשֶׁה אָמַר. אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמוּתוּן אֵלֶּה וגו׳. אֵלִיָּהוּ אָמַר. עֲנֵינִי יְי עֲנֵינִי וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה. וְאִם לָאו וְאַתָּה הֲסִיבּוֹתָ אֶת לִבָּם אֲחוֹרַנִּית. מִיכָה אָמַר. אִם שׁוֹב תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם לֹא דִיבֶּר יְי בִּי.

אמר ריש לקיש רמז לביקור חולין מן התורה מנין שנאמר (במדבר טז, כט) אם כמות כל האדם ימותון אלה ופקודת כל אדם וגו' מאי משמע אמר רבא אם כמות כל האדם ימותון אלה שהן חולים ומוטלים בעריסתן ובני אדם מבקרים אותן מה הבריות אומרים לא ה' שלחני לזה