וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֶסְפָה־לִּ֞י שִׁבְעִ֣ים אִישׁ֮ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אֲשֶׁ֣ר יָדַ֔עְתָּ כִּי־הֵ֛ם זִקְנֵ֥י הָעָ֖ם וְשֹׁטְרָ֑יו וְלָקַחְתָּ֤ אֹתָם֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהִֽתְיַצְּב֥וּ שָׁ֖ם עִמָּֽךְ׃
תלמוד ירושלמי סנהדרין
בַּעֲלֵי אֲסוּפּוֹת. אֵין אֲסוּפוֹת אֶלָּא סַנְהֶדְרִין. כְּמַה דְתֵימַר אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר. בַּעֲלֵי אֲסוּפּוֹת. שֶׁנֶּאֱמָרִים בָּאֲסֵיפָה. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אִם יֹאמַר לִי אָדָם שֶׁיֵּשׁ דִּבְרֵי הָיָּמִים בְּבָבֶל הֲרֵי אֲנִי הוֹלֵךְ וּמֵבִיאוֹ מִשָּׁם. וְעַכְשָׁיו אִם מִתְכַּנְּסִין הֵם כָּל רַבּוֹתֵינוּ אֵין הֵן יְכוֹלִין לְהָבִיאוֹ מִשָּׁם.
מסכת סופרים
אין פוחתין ביריעה פחות משלשה דפין ולא מוסיפין על שמנה. אבל בשיטין נותנין טעם במסעות ארבעים ושנים וברבבות של ישראל ששים ובזקנים של ישראל שבעים ושנים ובתוכחות של משנה תורה תשעים ושמנה הכל לפי הכתב. במסעות שנאמר (במדבר ל״ג:ב׳) ויכתב משה את מוצאיהם. ברבבות ישראל שנאמר (שמות לד) כתב לך [וגו׳] ואת ישראל מה ישראל בששים ריבוא אף שיטה של תורה בששים (ריבוא). בזקנים שבעים ושנים שנא׳ (במדבר י״א:ט״ז) אספה לי שבעים איש וגו׳. וישאירו שני אנשים במחנה [וגו'] והמה בכתובים שבעים ושנים. ובתוכחות תשעים ושמנה שנאמר (דברים כ״ח:נ״ח) אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת [וגו׳] ובקלפים לא נתנו שיעור אלא כל שרוצה מוסיף ובלבד שלא יפחות משלשה דפין :