וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הָשֵׁ֞ב אֶת־מַטֵּ֤ה אַהֲרֹן֙ לִפְנֵ֣י הָעֵד֔וּת לְמִשְׁמֶ֥רֶת לְא֖וֹת לִבְנֵי־מֶ֑רִי וּתְכַ֧ל תְּלוּנֹּתָ֛ם מֵעָלַ֖י וְלֹ֥א יָמֻֽתוּ׃
תלמוד ירושלמי סוטה
מִשֶּׁנִּגְנַז הָאָרוֹן נִגְנַז עִמּוֹ צִנְצֶנֶת הַמָּן וּצְלוּחִית שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמַקְלוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן וּפְרָחָיו וּשְׁקֵידָיו וְאַרְגָּז שֶׁהֵשִׁיבוּ פְלִשְׁתִּים אָשָׁם לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וּמִי גְנָזָן. יֹאשִׁיָּהוּ. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה שֶׁכָּתוּב יוֹלֵךְ יי אוֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ [אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבוֹתֶיךָ עָמַד וּגְנָזָן.] הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם הַמְבִינִים לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַיי תְּנוּ אֶת אָרוֹן הַקּוֹדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַכָּתֵף. אָמַר אִם גּוֹלֶה הוּא עִמָּכֶם לְבָבֵל [עוֹד] אֵין אַתֶּם מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ. אֶלָּא עַתָּה עִבְדוּ אֶת יי אֱלֹהֵיכֶם וְאֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
הוריות
ואמר רבי אלעזר אתיא שם שם אתיא משמרת משמרת אתיא דורות דורות אמר רב פפא באפרסמא דכיא