במדבר יט:יג מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי מכות, תלמוד ירושלמי שבועות, שבועות ומכות

משנה: הַטָּמֵא שֶׁאָכַל אֶת הַקּוֹדֶשׁ וְהַבָּא אֶל הַמִּקְדָּשׁ טָמֵא הָאוֹכֵל חֵלֶב וְדָם וְנוֹתָר וּפִגּוּל וְטָמֵא הַשּׁוֹחֵט וְהַמַּעֲלֶה בַחוּץ וְהָאוֹכֵל חָמֵץ בַּפֶּסַח. וְהָאוֹכֵל וְהָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים וְהַמְּפַטֵּם אֶת הַשֶּׁמֶן וְהַמְפַטֵּם אֶת הַקְּטוֹרֶת וְהַסָךְ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְהָאוֹכֵל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. אָכַל טֶבֶל וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִיטְּלוּ תְרוּמָתוֹ וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ. כַּמָּה יֹאכַל מִן הַטֶּבֶל וִיהֵא חַיָיב. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל שֶׁהוּא וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כַּזָּיִת. אָמַר לָהֶן רִבִּי שִׁמְעוֹן אֵין אַתֶּם מוֹדִין לִי בָּאוֹכֵל (נְבֵילָה) [נְמָלָה] כָּל שֶׁהוּא שֶׁהוּא חַיָיב. אָמְרוּ לוֹ מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְבִרְיָיתָהּ. אָמַר לָהֶן אַף חִיטָּה אַחַת כְּבִירְיָתָהּ:

הלכה: נִיטְמָא בָעֲזָרָה כול׳. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. כָּתוֹב אֶחָד אוֹמֵר אֶת מִשְׁכַּן יְי טִמֵּא וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר אֶת מִקְדַּשׁ יְי טִמֵּא. הָא כֵיצַד. לִיתֵּן חֶלֶק בֵּין לַמִּיטָּמֵא בִפְנִים לַמִּיטָּמֵא בַחוּץ. מִיטָּמֵא בִפְנִים עַד שֶׁיַּכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ. מִיטָּמֵא בַחוּץ עַד שֶׁיִּשְׁהֶא כְדֵי הִשְׁתַּחֲוָיָה. נִיטְמָא בִפְנִים וְנִכְנָס לִפְנַיי וְלִפְנִים. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. הִשְׁתַּחֲוָה אוֹ שֶׁשָּׁהָה כְדֵי הִשְׁתַּחֲוָיָיה. וְכֵיוָן שֶׁשָּׁהָא לָאו כְמִי שֶׁהִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ. וְתֵימַר. עַד שֶׁיִּשְׁהֶא כְדֵי הִשְׁתַּחֳוָיָיה. וָכָא עַד שֶׁיִּשְׁהֶא כְדֵי הִשְׁתַּחֳוָיָיה. הֵיךְ עֲבִידָא. עַל אֵי זֶה מֵהֶן מִתְחַיֵיב. עַל הָרִאשׁוֹנָה אוֹ עַל הָאַחֲרוֹנָה. חֲבֵרַיָיא אָמְרִין. עַל הָרִאשׁוֹנָה. אֲמַר לוֹן רִבִּי יוֹסֵי. אָמְרֵי לֵיהּ. צֵא. וְתֵימַר. עַל הָרִאשׁוֹנָה. אֶלָּא כִי נָן קַיָימִין עַל הָאַחֲרוֹנָה.

וכתיב התם (במדבר יט, יג) טמא יהיה עוד טומאתו בו מה להלן טומאת מקדש אף כאן טומאת מקדש