במדבר יט:כא מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי יומא, נדה ויומא

הלכה: וְאֵינוֹ טָמֵא מִשּׁוּם הַזָּיָיתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. מִשֶּׁהָיָה מַקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו הָיוּ מַזִּין עָלָיו.

רִבִּי לָעְזָר שָׁאַל. פָּרִים הַנִּשְׂרָפִין וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין מָהוּ שֶׁיְּטַמּוּ בְגָדִים בְּלֹא הֶכְשֵׁר בְלֹא טוֹמְאָה מִפְּנֵי שֶׁסּוֹפָן לִטַּמּוֹת טוּמְאָה חֲמוּרָה. הָתִיב שְׁמוּאֵל קַפּוֹדָקִיָּא. מֵעַתָּה יְטַמּוּ אֶת אֵימוֹרֵיהֶן. אֶלָּא בְּשֶׁפִּירְשׁוּ. וַאֲפִילוּ תֵימַר. לֹא פִירְשׁוּ. כְּהָדָא. אֵין מֵי חַטָּאת מְטַמִּין דָּבָר לַחְזֹר וְלִיטַּמּוֹת מִמֶּנּוּ. הָתִיב רִבִּי יִרְמְיָה. הֲרֵי נִבְלַת עוֹף הַטָּהוֹר הֲרֵי הוּא מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכְלִין בְּלֹא הֶכְשֵׁר בְלֹא טוֹמְאָה מִפְּנֵי שֶׁסּוֹפָן לְיטַּמּוֹת טוּמְאָה חֲמוּרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. נִבְלַת עוֹף הַטָּהוֹר אֵין לָהּ מְחִיצָה. אֵילּוּ יֵשׁ לָהֶן מְחִיצָה. אָמַר רִבִּי מָנָא. נִבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר יֵשׁ לָהּ מְחִיצָה. אָדָם הוּא מְחִיצָתָהּ. דְּאִי לֹא כֵן אִילּוּ הֵבִיא כֶלֶב וְהִלְבִּישׁוֹ בְגָדִים וְהֶאֱכִילוֹ נִבְלַת עוֹף הַטָּהוֹר. שֶׁמָּא אֵינוֹ מְטַמֵּא בְגָדִים בְּבֵית הַבְּלִיעָה. אָמַר רִבִּי לָעְזָר דְּרוֹמִיָּא. נִבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר מְחִיצָתָהּ בְּכָל מָקוֹם. אֵילּוּ מְחִיצָתָן חוּץ לִירוּשָׁלִַם.

ור"א אומר אלו מי הנדה שהמזה ומזין עליו טהור ונוגע טמא ומזה טהור והכתיב (במדבר יט, כא) ומזה מי הנדה יכבס בגדיו מאי מזה נוגע