במדבר י:ו מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי ראש השנה, ערכין, ראש השנה וסוכה

מְנַיִין שֶׁהֵן שָׁלֹשׁ שֶׁלְשָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר יוֹם תְּרוּעָה. זִכְרוֹן תְּרוּעָה. שׁוֹפַר תְּרוּעָה. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה. וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית. תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶ‍ם. אִין תֵּימַר. הִיא תְקִיעָה הִיא תְרוּעָה. וְהָ‍כְתִיב וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִ‍יעוּ.

מאי טעמא דר' יהודה כתיב (במדבר י, ה) ותקעתם תרועה וכתיב (במדבר י, ו) תרועה יתקעו (לכם) ש"מ תקיעה תרועה ותקיעה חדא היא ורבנן ההוא לפשוטה לפניה ופשוטה לאחריה הוא דאתא

והאי תנא מייתי לה בג"ש ממדבר דתניא (במדבר י, ה) ותקעתם תרועה תקיעה בפני עצמה ותרועה בפני עצמה אתה אומר תקיעה בפני עצמה ותרועה בפני עצמה או אינו אלא תקיעה ותרועה אחת היא כשהוא אומר (במדבר י, ז) ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו הוי אומר תקיעה בפני עצמה ותרועה בפני עצמה