במדבר י:לה מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי מגילה, מסכת סופרים, אבות דרבי נתן ועבודה זרה

וַיְהִ֛י בִּנְסֹ֥עַ הָאָרֹ֖ן וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֑ה קוּמָ֣ה ׀ יְהוָ֗ה וְיָפֻ֙צוּ֙ אֹֽיְבֶ֔יךָ וְיָנֻ֥סוּ מְשַׂנְאֶ֖יךָ מִפָּנֶֽיךָ׃

תלמוד ירושלמי מגילה

כּוֹתְבִין תּוֹרָה נְבִיאִים כְּאַחַת. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵין כּוֹתְבִין תּוֹרָה וּנְבִיאִים כְּאַחַת אֲבָל כּוֹתְבִין נְבִיאִים וּכְתוּבִים כְּאַחַת. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. תּוֹרָה וְחוּמָשִׁין קְדושָּׁה אַחַת הֵן. אִין עוֹשִׂין תּוֹרָה חוּמָשִׁין אֲבָל עוֹשִׂין חוּמָשִׁין תּוֹרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הָדָא אָמְרָה. תּוֹרָה שֶׁעֲשָׂאָהּ חוּמָשִׁין בִּקְדּוּשָּׁתָהּ הִיא. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. תּוֹרָה חֲסֵירָה אֵין קוֹרְאִין בָּהּ בָּרַבִּים. וְהָא תַנֵּי. בִּבְרֵאשִׁית עַד הַמַּבּוּל. בְּוַיִּקְרָא עַד וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי. בְּוַיְדַבֵּר עַד וַיְהִי בִּנְסוֹעַ הָאָרוֹן. מוּתָּר לִקְרוֹת בּוֹ בָרַבִּים. הָדָא אֻרְסִקִינָס אוֹקִיד אוֹרָיְתָא דְּצַנְבָּרָאֵי. אֲתוֹן שְׁאָלוֹן לְרִבִּי יוֹנָה וּלְרִבִּי יוֹסֵה. מָהוּ לִקְרוֹת בַּסֵּפֶר בָּרַבִּים. אָמְרוּן לוֹן. אָסִיר. לָא דְאָסִיר אֶלָּא מִן גַּו דְּנַפְשְׁהוֹן עֲגִימָה אִינּוּן זָבְנִין לְהוֹן אָחוֹרִי.
שאל רבBookmarkShareCopy

מסכת סופרים

הכותב צריך לעשות שיעור בפתיחה של (במדבר י׳:ל״ה) ויהי בנסוע הארון מלמעלה ומלמטה שהוא ספר בפני עצמו וי"א שמקומו בנסיעת דגלים:
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי מגילה

רַב שֶׁשְׁעָה בְרֵיהּ דְּרַב חֲנַנְאֵל אָמַר. צָרִיךְ לִכְתוֹב הֵ״א לְמַטָּה מֵאַרְכּוּבָתוֹ שֶׁלְלַמֶּ״ד. הַלְיי תִּגְמְלוּ זֹאת. הָא לַיי תִּגְמְלוּ זֹאת. מְזוּזָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. פְּתוּחָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. סְתוּמָה. שֶׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב. הֲלָכָה כְמִי שֶׁאוֹמֵר פְּתוּחָה. שֶׁאֵין זֶה מְקוֹמָהּ. פְּתוּחָה מֵרֹאשָׁהּ סְתוּמָה. פְּתוּחָה מִסּוֹפָהּ פְּתוּחָה. פְּתוּחָה מִיכָּן וּמִיכָּן סְתוּמָה. טָעָה וְהִשְׁמִיט פָּסוּק אֶחָד. אִם יֵשׁ בּוֹ שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ שִׁיטִּין מְתַקְּנוֹ וְקוֹרֵא בוֹ. אַרְבַּע אֵינוֹ קוֹרֵא בוֹ. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חֲנַנְאֵל. אַף בְּקֶרַע כֵּן. תַּנֵּי סֵפֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ [שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ טְעִיּוֹת בְּכָל דַּף וְדַף מְתַקְּנוֹ וְקוֹרֵא בוֹ. אַרְבַּע אֵינוֹ קוֹרֵא בוֹ. וְהָתַנֵּי סֵפֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ] שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ טְעִיּוֹת כְּפָרָשַׁת וַיְהִי בִּנְסוֹעַ הָאָרוֹן מְתַקְּנוֹ וְקוֹרֵא בוֹ. אָמַר רִבִּי שַׁמַּי. כָּאן בְּסֵפֶר גָּדוֹל וְכָאן בְּסֵפֶר קָטוֹן. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חֲנַנְאֵל. מָצָא בוֹ דַף אֶחָד שָׁלֵם מַצִּיל אֶת כּוּלּוֹ. מַה. שָׁלֵם שֶׁאֵין בּוֹ [שָׁלֹשׁ] טְעִיּוֹת. אוֹ שָׁלֵם שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבַּע. חָגְרָא אֲחוֹי דְּרִבִּי בָּא בַּר בִּינָה יְהַב אוֹרַיְיתָא לְרַב חֲנַנְאֵל וְקָרָא בָהּ. אָמַר לֵיהּ. הָדָא אוֹרַיְתָךְ צְרִיכָה צְלוּ. וּבַסּוֹף מָצָא בָהּ דַף אֶחָד שָׁלֵם וְהִצִּיל אֶת כּוּלָּהּ. מַה. שָׁלֵם שֶׁאֵין בּוֹ טְעִיּוֹת. אוֹ שָׁלֵם שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבַּע.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי מגילה

זמין למנויי פרימיום בלבד