וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר מִן־אֲ֠רָם יַנְחֵ֨נִי בָלָ֤ק מֶֽלֶךְ־מוֹאָב֙ מֵֽהַרְרֵי־קֶ֔דֶם לְכָה֙ אָֽרָה־לִּ֣י יַעֲקֹ֔ב וּלְכָ֖ה זֹעֲמָ֥ה יִשְׂרָאֵֽל׃
תלמוד ירושלמי סוטה
דָּרַשׁ רִבִּי עֲקִיבָה. וַיִּחַר אַף אֱלִיהוּא בֶן בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי מִמַּשִׁפָּחַת רָם. אֱלִיהוּא זֶה בִּלְעָם. בֶּן בַּרַכְאֵל. שֶׁבָּא לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל וּבֵירְכָן. וְלֹא אָבָה יי אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמוֹעַ אֶל בִּלְעָם. הַבּוּזִי. שֶׁהָיְתָה נְבוּאָתוֹ בְזוּיָה. נוֹפֵל וּגְלוּי עֵינַיִם. מִמִּשְׁפָּחַת רָם. מִן אֲרָם יַנְחֵינִי בָלָק. אָמַר לוֹ רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. אִין הוּא הוּא. כְּבָר כִּסָּה עָלָיו הַמָּקוֹם. וְאִין לֵית הוּא הוּא. עָתִיד לְהִתְוַכֵּחַ עִמָּךְ. אֶלָּא אֱלִיהוּא זֶה יִצְחָק. בֶּן בַּרַכְאֵל. בֶּן שֶׁבֵּירְכוֹ הָאֵל. שֶׁנֶּאֱמַר וַיְּבָרְכֵהוּ יי. הַבּוּזִי. שֶׁבִּיזָּה כָל בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה בְשָׁעָה שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. מִמִּשְׁפָּחַת רָם. בֶּן אַבְרָם.