במדבר כג:יט מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי תענית ופסחים

כָּתוּב לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וְרַבָּנִן. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת טוֹבָה. לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב. אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת רָעָה. הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. לֹא אִישׁ הוּא שֶׁעָשָׂה דְּבָרָיו שֶׁלְאֵל כְּאִילּוּ אֵינָן. לָמָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ. וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם. לֹא בֶן עַמְרָם הוּא שֶׁעָשָׂה לְאֵל שֶׁיִּתנֶחָם. וַיִּנָּחֶם יי עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ.

אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. אִם יֹאמַר לָךְ אָדָם. אֵל אֲנִי. מְכַזֵּב הוּא. בֶּן אָדָם אֲנִי. סוֹפוֹ לִתְהוֹת בּוֹ. שֶׁאֲנִי עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם. הַהוּא אָמַר וְלֹא יְקִימֶינָּה.

רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רַב. אֵין תַּעֲנִית עַכְשָׁיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הָדָא אָמְרָה. אִילֵּין תַּעֲנִיָיתָא דַאֲנָן עָבְדִין לֵית אִילֵּין. אָמַר לֵיהּ. כֵּן אָמַר רַב. כָּל תַּעֲנִית שֶׁאֵינָהּ נַעֲשֵׂית כְּתִיקֻנָהּ עָלֶיהָ הַכָּתוּב אוֹמֵר נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ.