כִּנְחָלִ֣ים נִטָּ֔יוּ כְּגַנֹּ֖ת עֲלֵ֣י נָהָ֑ר כַּאֲהָלִים֙ נָטַ֣ע יְהוָ֔ה כַּאֲרָזִ֖ים עֲלֵי־מָֽיִם׃
מסכת כלה רבתי
[גמ׳] לעולם תהיה נאה [כו׳ מה קנה זו כו׳]. א״ר שמואל בר נחמני מאי דכתיב והכה ה׳ את ישראל כאשר ינוד הקנה במים טובה קללה שקלל אחיה השלוני את ישראל מברכה שברכם בלעם הרשע אחיה קללם בקנה דכתיב והכה ה׳ את ישראל כאשר ינוד הקנה במים וגו׳ ובלעם ברכם בארז דכתיב כארזים עלי מים (מה קנה זו) [לפיכך זכה] וכו׳. למה זכו כלבים שיעשו מצואתם ספרים ומזוזות לפי שנאמר לא יחרץ כלב לשונו. כיוצא בדבר אתה אומר מה זכו החירות אלא זונות היו וכשראו את ישראל הפכו פניהם לפיכך נקראו חירות:
ברכות
אהלים לנחלים דכתיב (במדבר כד, ו) כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע וגו' לומר לך מה נחלים מעלין את האדם מטומאה לטהרה אף אהלים מעלין את האדם מכף חובה לכף זכות:
תענית
אבל בלעם הרשע בירכן בארז שנאמר (במדבר כד, ו) כארזים (עלי מים) מה ארז זה אינו עומד במקום מים ואין גזעו מחליף ואין שרשיו מרובין אפילו כל הרוחות שבעולם נושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו כיון שנשבה בו רוח דרומית עוקרתו והופכתו על פניו ולא עוד אלא שזכה קנה ליטול הימנו קולמוס לכתוב בו ספר תורה נביאים וכתובים