במדבר כה:ו מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סנהדרין, הוריות, עבודה זרה וסנהדרין

כְּתִיב וַיִּחַר אַף יְי בְּיִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר יְי אֶל מֹשֶׁה קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לַיי נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ. אָמַר לוֹ. הוֹשֵׁב אֶת רָאשֵׁיהֶם דַּיָינִים עֲלֵיהֶם וְיִהְיוּ הוֹרְגִים בַּחַטָּאִים נֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל שׁוֹפְטֵי יִשְׂרָאֵל הִרְגוּ אִישׁ אֲנָשָׁיו הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר. כַּמָּה הֵם שׁוֹפְטֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁבַע רִיבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. שָׂרֵי אֲלָפִים שֵׁשׁ מֵאוֹת. שָׂרֵי מֵאוֹת שֵׁשֶׁת אֲלָפִים. שָׂרֵי חֲמִשִּׁים שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף. שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת שִׁשִּׁים אֶלֶף. נִמְצְאוּ שׁוֹפְטֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבַע רִיבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. אָמַר לוֹן. כָּל חַד מִינְּכוֹן יִקְטוֹל תְּרֵיי. נִמְצְאוּ הֹרְוגִין חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה רִיבּוֹא וְשִׁבְעַת אֲלָפִים וּמָאתַיִם. וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו אֶת הַמִּדְיָינִית לְעֵינֵי מֹשֶׁה. מָהוּ לְעֵינֵי מֹשֶׁה. כְּאִינַּשׁ דָּמַר. הָא גַו עֵינָךְ מֹשֶׁה. אֲמַר לוֹ. אֵין צִפּוֹרָה מִדְיָנִית וְאֵין טְלָפֶיהָ סְדוּקוֹת. זוֹ טְהוֹרָה וְזוֹ טְמֵיאָה. וְהָיָה שָׁם פִּינְחָס. אָמַר. אֵין כָּאן אָדָם שֶׁיְּהַרְגֶּנּוּ וִיהָרֵג עַל יָדָיו. אֵיכָן הֵם הָאֲרָיוֹת. גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה. דָּן גּוּר אַרְיֵה. בִּנְיָמִן זְאֵב יִטְרָף. כֵּיוָן שֶׁרָאָה פִינְחָס שֶׁאֵין אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה כְּלוּם. מִיָּד עָמַד פִּינְחָס מִתּוֹךְ סַנְהֶדְרִין שֶׁלּוֹ וְלָקַח אֶת הָרוֹמַח בְּיָדוֹ וְנָתַן אֶת הַבַּרְזֶל תַּחַת פַּסִּיקִיָיא שֶׁלּוֹ. הִתְחִיל מִסְתַּמֵּךְ עַל עֵץ שֶׁלָּהּ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְפִתְחוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפִתְחוֹ אָמְרוּ לוֹ. מֵאַיִין וּלְאַיִין פִּינְחָס. אָמַר לָהֶן. אֵין אַתֶּם מוֹדִין לִי שֶׁשִּׁבְטוֹ שֶׁלְּלֵוִי אֶצֶל שִׁבְטוֹ שֶׁלְּשִׁמְעוֹן בְּכָל מָקוֹם. אָמְרוּ. הַנִּיחוּ לוֹ שֶׁמָּא הִתִּירוּ פְרוּשִׁים אֶת הַדָּבָר. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁשָּׁה נִיסִּים. הַנֵּס הָרִאשׁוֹן. דַּרְכָּן לִפְרוֹשׁ זֶה מִזֶּה וְהִדְבִּיקָן הַמַּלְאָךְ זֶה לָזֶה. הַנֵּס הַשֵּׁינִי. כִּיוֵּין אֶת הָרוֹמַח כְּנֶגֶד הַקֵּיבָה שֶׁלָּהּ כְּדֵי שֶׁתְּהֵא זִכְרוּתוֹ נִרְאֵית מִתּוֹךְ קֵיבָה שֶׁלָּהּ מִפְּנֵי הַנּוֹקְרָנִין שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים. אַף הוּא בֵּין כְתֵיפָיו נִכְנַס עִמָּהֶן וְעָשָׂה אֶת צְרָכָיו. הַנֵּס הַשְּׁלִישִׁי. סָתַם הַמַּלְאָךְ אֶת פִּיהֶן וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לִצְווֹחַ. הַנֵּס הָרְבִיעִי. לֹא נִשְׁמְטוּ מְן הַזַּיִין אֶלָּא עָמְדוּ בִמְקוֹמָן. הַנֵּס הַחֲמִישִּׁי. הִגְבִּיהַּ לוֹ הַמַּלְאָךְ אֶת הַשְּׁקוֹף כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶן בֵּין כְּתֵיפָיו. הַנֵּס הַשִּׁישִּׁי. כֵּיוָן שֶׁיָּצָא אֶת הַנֶּגֶף שֶׁהוּא מְחַבֵּל בָּעָם מָה עָשָׂה. הִשְׁלִיכָן לָאָרֶץ וְעָמַד וְנִתְפַּלֵּל. הָדָא הִיא דִכְתִיב וְיַעֲמֹד פּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה.

ואמר עולא תמר זנתה וזימרי זינה תמר זנתה יצאו ממנה מלכים ונביאים זימרי זינה נפלו כמה רבבות מישראל אמר רב נחמן בר יצחק גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה שנאמר (שופטים ה, כד) תבורך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תבורך מאן נינהו נשים באהל שרה רבקה רחל ולאה

ישראל הבא על העובדת כוכבים הלכה למשה מסיני היא דאמר מר הבועל ארמית קנאין פוגעין בו