במדבר כז:י מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי בבא בתרא ובבא בתרא

הלכה: יֵשׁ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין כול׳. כְּתִיב אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. שִׁינָּה הַכָּתוּב נַחֲלָה זֹאת מִכָּל נְחָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. שֶׁבְּכוּלָּן כָּתוּב וּנְתַתֶּם וְכָאן כָּתוּב וְהַעֲבַרְתֶּם. עִיבּוּר הַדִּין הוּא שֶׁתְּהֵא הַבַּת יוֹרֶשֶׁת. חַכְמֵי גוֹיִם אוֹמְרִים. בֵּן וּבַת שָׁוִין כְּאַחַת. דְּאִינּוּן דָּרְשֵׁי. וּבֵן אֵין לוֹ. הָא אִם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. הָתִיבוֹן. וְהָכְתִיב. וְאִם אֵין לוֹ בַּת. הָא אִם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. וְאַתּוּן מוֹדִין דְּלֵיתֵי בַּר אַף הָכָא לֵיתֵי בַּר. הַצַּדּוּקִין אוֹמְרִים. בַּת הַבֵּן וְהַבַּת שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. דְּאִינּוּן דָּרְשֵׁי. מַה בַּת בְּנוֹ הַבָּאָה מִכֹּחַ בְּנִי יוֹרַשְׁתָּנִי. בִּתִּי הַבָּאָה מִכּוֹחִי אֵינוֹ דִין שֶׁתִּירָשֵׁינִי. אָמְרוּ לָהֶן. לֹא. אִם אָמַרְתֶּם בְּבַת הַבֵּן שֶׁאֵינָהּ בָאָה אֶלָּא מִכֹּחַ הָאַחִים תֹאמְרוּ בַּבַּת שֶׁאֵינָהּ בָאָה אֶלָּא מִכֹּחַ הַזָּקֵן. תַּלְמוּד לוֹמַר. וְכָל בַּת יוֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת וגו׳. וְכִי הֵיאַךְ אֶיפְשַׁר לַבַּת לֵירֵשׁ שְׁנֵי מַטּוֹת. אֶלָּא תִּיפְתָּר אָבִיהָ מִשֵּׁבֶט זֶה וְאִמָּהּ מִשֵּׁבֶט אַחֵר.

והא קראי לאו הכי כתיבי דכתיב (במדבר כז, יא) ואם אין אחים לאביו וגו' קראי שלא כסדרן כתיבי

והאחין מן האב נוחלין ומנחילין וכו': מנלן אמר רבה אתיא אחוה אחוה מבני יעקב מה להלן מן האב ולא מן האם אף כאן מן האב ולא מן האם