וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
תלמוד ירושלמי ברכות
בְּמַה קוֹרִין. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר קוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא כְּגוֹן מוֹדַעְתּוּן [בּוֹ] תַּעֲנִית רְבִיעִין עַל מֵעֵיהוֹן וְלֹא יָדְעִין דְּהִיא תַעֲנִיתָא. אָמַר לֵיהּ לְהוֹדִיעָךְ שֶׁקּוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. רִבִי יוּדָן קַפּוֹדָקִיָּא אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי קוֹרִין בְּראשׁ חֹדֶשׁ. קָם רִבִּי יוֹסֵי עִם רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. אָמַר לֵיהּ אַתְּ שָׁמַעְתָּ מֵאָבוּךְ הֲדָא מִילְתָא. אָמַר לֵיהּ אַבָּא לֹא הֲוָה אָמַר כֵּן אֶלָּא בְּעֵין טָב עַל יְדֵי דְּאִינּוּן יָדְעִין דְּהוּא רֵישׁ יַרְחָא קוֹרִין בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. הָא שְׁאָר כָּל הַמְּקוֹמוֹת קוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת.
תלמוד ירושלמי ראש השנה
משנה: עַל שְׁנֵי חֳדָשִׁים מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת עַל נִיסָן וְעַל תִּשְׁרֵי שֶׁבָּהֶן הַשְּׁלוּחִין יוֹצְאִין לְסוּרְיָא וּבָהֶן מְתַקְּנִין אֶת הַמּוֹעֲדוֹת. וּכְשֶׁבֵית הַמִּקְדָּשׁ קַיָים מְחַלְּלִין אַף עַל כּוּלָּן מִפְּנֵי תַקָּנַת הַקָּרְבָּן: בֵּין שֶׁנִּרְאָה בַעֲלִיל בֵּין שֶׁלֹּא נִרְאָה בַעֲלִיל מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אִם נִרְאָה בַעֲלִיל אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת: מַעֲשֶׂה שֶׁעָבְרוּ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים זוּג וְעִיכְּבָן רִבִּי עֲקִיבָה בְלוּד. שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל אִם מְעַכֵּב אַתָּה אֶת הָרַבִּים נִמְצֵאתָ מַכְשִׁלָן לֶעָתִיד לָבוֹא:
מסכת סופרים
ובזמן שחל ר"ח להיות בשבת השמיני שצריך לקרות וביום השבת ובראשי חדשיכם הוא מפטיר (יחזקאל מ״ו:א׳) בכה אמר [ה"א] שער החצר הפנימית הפונה קדים חל להיות באחד בשבת מלפני החודש (שמואל א כ׳:י״ח) ויאמר לו יהונתן מחר חודש ובחודש עצמו קורין ג׳ בקרבן תמיד הראשון קורא שלשה וידבר צו ואמרת השני קורא את הכבש אחד ועשירית עולת ונסכו והשלישי חוזר למעלה וקורא [עולת] ונסכו ואת הכבש מפני שאמרו אין קורין בפרשה פחות משלשה פסוקים וי"א אין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקים: