וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֣ין הָֽעַרְבָּ֑יִם כְּמִנְחַ֨ת הַבֹּ֤קֶר וּכְנִסְכּוֹ֙ תַּעֲשֶׂ֔ה אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃ (פ)
תלמוד ירושלמי ברכות
וְרַבָּנָן אָמְרוּ תְּפִילּוֹת מִתְּמִידִין גָּמְרוּ. תְּפִילַּת הַשַּׁחַר מִתָּמִיד שֶׁל שַׁחַר. אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר. תְּפִילַּת הַמִּנְחָה מִתָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם. תְּפִילַּת הָעֶרֶב לֹא מָצְאוּ בַּמֶּה לִתְלוֹתָהּ וְשָׁנוּ אוֹתָהּ סְתָם. הֲדָא הִיא דְּתַנִּינָן תְּפִילַּת הָעֶרֶב אֵין לָהּ קֶבַע וְשֶׁל מוּסָפִין כָּל הַיּוֹם. אָמַר רִבִּי תַּנְחוּמָא עוֹד הִיא קָבְעוּ אוֹתָהּ כְּנֶגֶד אִיכּוּל אֵיבָרִים וּפְדָרִים שֶׁהָיוּ מִתְאַכְּלִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה.
תלמוד ירושלמי סוטה
רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. מִנְחַת מִנְחַת. מַה מִנְחַת שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן שְׂעוֹרִין אַף כָּאן שְׂעוֹרִין. אָמַר רִבִּי לִעֶזֶר. נֶאֱמַר כָּאן אָבִיב וְנֶאֱמַר בְּמִצְרַיִם אָבִיב. מַה אָבִיב הָאָמוּר בְּמִצְרָיִם שְׂעוֹרִין אַף כָּאן שְׂעוֹרִין. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. נֶאֱמַר לַצִּיבּוּר. הֲבֵא בִיכּוּרִים בַּפֶּסַח וַהֲבֵא בִיכּוּרִים בָּעֲצֶרֶת. אִם מָצִינוּ שֶׁמִּמִּין שֶׁהַיָּחִיד מֵבִיא חוֹבָתוֹ מִמֶּנּוּ הַצִּיבּוּר מֵבִיא בִּיכּוּרִים בָּעֲצֶרֶת. מֵאֵי זֶה מִין הַיָּחִיד מֵבִיא חוֹבָתוֹ. מִן הַשְּׂעוֹרִין. אַף הַצִּיבּוּר לֹא יָבִיא אֶלָּא מִן הַשְּׂעוֹרִין. אִם תֹּאמַר. מִן הַחִיטִּין. אֵין שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בִּיכּוּרִין.
יומא
ושל בין הערבים היתה קריבה בין איברים לנסכים וכו' מנא הני מילי אמר ר' יוחנן דאמר קרא (במדבר כח, ח) כמנחת הבקר וכנסכו תעשה מה מנחת הבקר קטורת קודמת לנסכים אף כאן קטורת קודמת לנסכים