במדבר לב:ד מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי פסחים ותלמוד ירושלמי עבודה זרה

הלכה: מוּתָּר לְגַדֵּל. אָמַר רִבִּי בָּא. כְּגוֹן מָהִיר שֶׁהוּא שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל עַל שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. מָאן דְּאָמַר. מוּתָּר לִמְכּוֹר. מוּתָּר לְיַיחֵד. מָאן דָּמַר. אָסוּר לִמְכּוֹר אָסוּר לְיַיחֵד. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רַב. וַאֲפִילוּ כְּמָאן דְּאָמַר. מוּתָּר לִמְכּוֹר. אָסוּר לְיַיחֵד. מַה בֵין לִמְכּוֹר מַה בֵין לְיַיחֵד. תַּמָּן מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מוֹכְרָהּ לוֹ כִּבְהֶמְתּוֹ שֶׁלְּגוּי הִיא. בְּרַם הָכָא בְּהֶמְתּוּ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל הִיא וְהוּא חָשׁוּד עָלֶיהָ.

הלכה: מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְכּוֹר בְּהֵמָה דַקָּה כול׳. מַה וּמוּתָּר לְגַדֵּל. אָמַר רִבִּי בָּא. כְּגוֹן מָהִיר שֶׁהוּא שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל עַל שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. מָאן דָּמַר. מוּתָּר לִמְכּוֹר מוּתָּר לְגַדֵּל. וּמָאן דָּמַר. אָסוּר לִמְכּוֹר אָסוּר לְיַיחֵד. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רַב. וַאֲפִילוּ כְּמָאן דָּמַר. מוּתָּר לִמְכּוֹר אָסוּר לְיַיחֵד. מַּה בֵין לִמְכּוֹר מַה בֵין לְיַיחֵד. בְּשָׁעָה שֶׁמּוֹכְרָהּ לוֹ כִּבְהֶמְתּוֹ שֶׁלְּגוּי הִיא. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְיַיחֲדָהּ לוֹ כִבְהֶמְתּוּ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל הִיא וְהוּא חָשׁוּד עָלֶיהָ.