במדבר לד:א מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי חלה ותלמוד ירושלמי מכות

רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה בְּמַחְלוֹקֶת. כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלֵיכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה. אֵין בִּכְלָל אֶלָּא מַה שֶׁבִּפְרָט וּכְרִבִּי יוּדָה. מֵתִיבִין לְרִבִּי יוּדָה אִם בִּסְפָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהָכְתִיב מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת כָּל אֶרֶץ הַחִתִּים וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָין לִסְפָרֵי יִשְׂרָאֵל תְּנֵיהוּ עִנְיָין לִסְפָרֵי חוּץ לָאָרֶץ. מֵעַתָּה מַה שֶׁהָיָה דָוִד הוֹלֵךְ וּמְכַבֵּשׁ בַּאֲרָם נַהֲרַיִם וּבַאֲרָם צוֹבָה יְהוּ חַיָיבִין בְּחַלָּה. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁהָיָה דָּוִד מַנִּיחַ סְפָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמְכַבֵּשׁ סְפָרֵי חוּץ לָאָרֶץ.

[כְּשֵׁם שֶׁהָעִיר קוֹלֶטֶת כָּךְ הָיָה תְּחוּמָהּ קוֹלֵט.] שָׁלֹשׁ עָרִים הִפְרִישׁ מֹשֶׁה בְּעֶבֶר הַיַּרְדֵּן. מִשֶּׁבָּאוּ לָאָרֶץ הִפְרִישׁוּ עוֹד שָׁלֹשׁ. וּלְעָתִיד לָבוֹא מַפְרִישִׁין עוֹד שָׁלֹשׁ. שֶׁנֶּאֱמַר שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ. הֲרֵי ט׳. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. שָׁלֹשׁ. שָׁלֹשׁ שֶׁלְּשָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ הֲרֵי ט׳. וְעוֹד הֲרֵי י״ב. רִבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר. שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ הֲרֵי ט׳. וְעוֹד הֲרֵי י״ב. עַל הַשָּׁלֹשׁ הֲרֵי ט״ו. כָּתוּב שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם. שֶׁיְּהוּ שִׁשָּׁתָן קוֹלְטוֹת כְּאַחַת. וְתֵ מַר אָכֵן. וַתְיָיא כַיי דָמַר רִבִּי שְׂמוּאֵל [בַּר יַיְנָא] בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא. חֲמִשָּׁה דְבָרִים חָסַר מִקְדָּשׁ אַחֲרוֹן מִמִּקְדָּשׁ רִאשׁוֹן. דִּכְתִיב עֲלוּ הָהָר וַהֲבֵאתֶם עֵץ וגו׳ עַד וְאֶכָּבְדָה. וְאֶכָּבְדָ כָתוּב חָסֵר ה״א. אֵילּוּ ה׳ דְבָרִים שֶׁחָסַר מִקְדָּשׁ אַחֲרוֹן מִמִּקְדָּשׁ רִאשׁוֹן. וְאֵילּוּ הֵן. אֵשׁ. אָרוֹן. אוּרִים וְתוּמִּים. שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְרוחַ הַקּוֹדֶשׁ.