וַיְצַ֣ו מֹשֶׁ֔ה אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֹ֣את הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר תִּתְנַחֲל֤וּ אֹתָהּ֙ בְּגוֹרָ֔ל אֲשֶׁר֙ צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה לָתֵ֛ת לְתִשְׁעַ֥ת הַמַּטּ֖וֹת וַחֲצִ֥י הַמַּטֶּֽה׃
תלמוד ירושלמי קידושין
הלכה: עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי בֵּית כּוֹר עָפָר כול׳. רִבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל בְּעָא. אִילּוּ מָאן דְּאָמַר. בְּנִי פְלוֹנִי יַעֲשֶׂה דְּבַר פְּלוֹנִי וְיִטּוֹל חֶפֶץ פְּלוֹנִי וּשְׁאָר בָּנַיי יִירְשׁוּ נְכָסַיי. אִין עֲבַד הוּא נְסִיב וְאִין לָא עֲבַד לָא נְסִיב. אוֹ שַׁנְיָיא הִיא דִּכְתִיב לָתֵת לְתִשְׁעַת הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה. וַהֲוֵי דוּ אָמַר. בְּנִי פְלוֹנִי יַעֲשֶׂה דְּבַר פְּלוֹנִי וְיִטּוֹל חֶפֶץ פְּלוֹנִי וּשְׁאָר בָּנַיי יִירְשׁוּ נְכָסַיי. אִין עֲבַד הוּא נְסַב וְאִין לָא עֲבַד לָא נְסַב לָא מִיכָּא וְלָא מִיכָּא.