במדבר לה:כא מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סנהדרין, מכות, סנהדרין ובבא מציעא

הלכה: רוֹצֵחַ שֶׁהִכָּה אֶת רֵעֵהוּ כול׳. כְּתִיב וְאִם בְּאֶבֶן יָד אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ וַיָּמֹת מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה רוֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרוֹצֵחַ. אוֹ בִּכְלִי עֵץ יָד אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ וַיָּמֹת רוֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרוֹצֵחַ. כְּשֶׁהוּא בָא אֶצֶל הַבַּרְזֶל אֵינוֹ אוֹמֵר לֹא שֶׁיָּמוּת בּוֹ וְלֹא שֶׁלֹּא יָמוּת בּוֹ. אֶלָּא אֲפִילוּ צִינּוֹרָה קָטַנָּה דְהִיא יָכְלָה מֵקִים גַּו וֶושְׁטָא וּמִיקְטְלִינֵיהּ. וְהוּא שֶׁיְּהֵא בָאֶבֶן כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ. בָּעֵץ כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ. כִּיוְונוֹ כְּנֶגֶד הַסּוּס. כִּיוְונוֹ כְּנֶגֶד הַחֵץ. כִּיוְונוֹ כְּנֶגֶד הָרוֹמַח. הֶעֱמִידוֹ בַצִּינָּה. הִשְׁקָה אוֹתוֹ מַיִם רָעִים. הֶעֱבִיר אֶת הַתִּקְרָה מֵעָלָיו וְיָרְדוּ עָלָיו גְּשָׁמִים וַהֲרָגוּהוּ. פָּתַק אַמַּת הַמַּיִם עָלָיו וּבָאוּ עָלָיו הַמַּיִם וּשְׁטָפוּהוּ.

חייבי גליות מנין אתיא רוצח רוצח

אדרבה משום היא גופה קטל איהו לא תיסגי ליה בממונא אלא בקטלא קטל שורו ליפרוק נפשיה בממונא אלא אמר חזקיה וכן תנא דבי חזקיה אמר קרא (במדבר לה, כא) מות יומת המכה רוצח הוא על רציחתו אתה הורגו ואי אתה הורגו על רציחת שורו