במדבר לה:כט מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סנהדרין, תלמוד ירושלמי נזיר, תלמוד ירושלמי שבת ותלמוד ירושלמי מכות

הלכה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלשָׁה כול׳. מְנָן תֵּיתִי לֵיהּ. וְהָיוּ אֵלֶּה לָכֶם לְחֻקַּת מִשְׁפָּט. הָיִיתִי אוֹמֵר. אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֶחָד דִּינֵי נְפָשׁוֹת בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה.

אָמַר רִבִּי מָנָא. הַבְעָרָה שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ יָצָאת. הִשְׁתַּחֲוָיָה לְצוֹרֶךְ יָצָאת. לְלַמֵּד עַל עַצְמָהּ שֶׁאֵינָהּ מַעֲשֶׂה. וַתְיָיא כְהָדָא דְתַנֵּי חִזְקִיָּה. זוֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם. יָצָאת זְבִיחָה לְלַמֵּד עַל הַכֹּל. הִשְׁתַּחֲוָיָה לְלַמֵּד עַל עַצְמָהּ שֶׁאֵינָהּ מַעֲשֶׂה. אוֹ חָלָף. דָּבָר שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה מְלַמֵּד. דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֶׂה אֵינוֹ מְלַמֵּד. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. הַבְעָרָה לְצוֹרֶךְ יָצָאת. לְלַמֵּד עַל בַָּתֵּי דִינִין שֶׁלֹּא יְהוּ יוֹשְׁבִין בַּשַׁבָּת. מַה טַעֲמָא. נֶאֱמַר כָּאן בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְהָיוּ אֵלֶּה לְחוּקַּת עוֹלָם לְדוֹרוֹתֵיכֶם בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם. מַה מוֹשָׁבוֹת שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בָּתֵּי דִּינִין. אַף מוֹשָׁבוֹת שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן בְּבָתֵי דִּינִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְדּוּמָא. מִכֵּיוָן דְּתֵימַר. לְצוֹרֶךְ יָצָאת. כְּמִי שֶׁיָּצָאת שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ. וְדָבָר שֶׁיָּצָא שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ מְלַמֵּד.

רִבִּי אַבָּהוּ בָּעֵי. וּכְרִבִּי דִּינֵי מָמוֹנוֹת בַּחֲמִשָּׁה וְשֶׂיִּגָּמֵר בְּכ״ג. אַשְׁכָּח תַּנֵּי רִבִּי חִזְקִיָּה. הוֹאִיל וְאָמְרָה תוֹרָה. הֲרוֹג עַל פִּי מַטִּים הֲרוֹג עַל פִּי עֵדִים. מַה עֵדִים שְׁנַיִם אַף מַטִּים שְׁנַיִם. אֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן אַחֵר. הֲרֵי חֲמִשָּׁה.