וְ֠הָיוּ לְאֶחָ֞ד מִבְּנֵ֨י שִׁבְטֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לְנָשִׁים֒ וְנִגְרְעָ֤ה נַחֲלָתָן֙ מִנַּחֲלַ֣ת אֲבֹתֵ֔ינוּ וְנוֹסַ֕ף עַ֚ל נַחֲלַ֣ת הַמַּטֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖ינָה לָהֶ֑ם וּמִגֹּרַ֥ל נַחֲלָתֵ֖נוּ יִגָּרֵֽעַ׃
תלמוד ירושלמי כתובות
הלכה: רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מְקוֹם שֶׁיִיפָּה כוֹחוֹ כול׳. אַתְּ אָמַר. בִּכְנִיסָתָהּ שֶׁלֹּא מָכְרָה אוֹתָן אֵינָן מְכוּרִין. נְתָנָתָן לָאָרִיס הוּא מִשְׁתַּפֶּה מִמֶּנּוּ. עָשָׂת אוֹתוֹ בִּיכּוּרִים לֹא קָדְשׁוּ. אַתְּ אָמַר. בִּמְצִיאָתָהּ שֶׁלָּהּ מָכַר אוֹתָן אֵינָן מְכוּרִין. נְתָנָתֶן לָאָרִיס הִוא מִשָׁתַּפָּה מִמֶּנּוּ. עָשָׂת אוֹתָן בִּכּוּרִין. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דְּאִתְפַּלְּגוֹן. וְשָׂמַחְתָּ בְּכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יי אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ. מְלַמֵּד שֶׁאָדָם מֵבִיא בִיכּוּרִים מִנִּיכְסֵי אִשְׁתּוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. לְאַחַר מִיתָה. הָא בְחַיִים לֹא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא שַׁנְיָיא. הִיא בְחַיִים הִיא לְאַחַר מִיתָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּדַעְתֵּיהּ. דְּאָמַר אֵין אָדָם יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ מִדְּבַר תּוֹרָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לֹא קִידְּשׁוּ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן קִידְּשׁוּ וּפְקָעַת מִינַּיְיהוּ קְדוּשָּׁתָן.