במדבר ל:ט מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי יבמות, תלמוד ירושלמי נזיר ונדרים

הלכה: בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים אֵין מְמֵאֲנִין כול׳. תַּמָּן תַּנִּינָן. רִבִּי יוּדָה בַּר אַבָּא הֵעִיד חֲמִשָּׁה דְבָרִים. שֶׁמְּמֵאֲנִין אֶת הַקְּטַנּוֹת. וְעַל עֵדוּת חוֹלְקִין. עַל עִיקַּר עֵדוּת חוֹלְקִין. כָּךְ הָיְתָה עִיקַּר עֵדוּתָן. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. אֵין מְמֵאֲנִין אֶלָּא אֲרוּסוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֲרוּסוֹת וּנְשׂוּאוֹת. וְקַשְׁיָא עַל דְּבֵית הִלֵּל. נִישּׂוּאֶיהָ הִתִּירָהּ וְזַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבְהֵפֵר נְדָרֶיהָ כְּאִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. מִשֵּׁלָּךְ נָתְנוּ לָךְ. בְּדִין הָיָה שֶׁלֹּא הָיוּ נִישּׂוּאֶיהָ נִישּׂוּאִין. וְהֵן אָמְרוּ שֶּׁיְּהוּ נִישּׂוּאֶיהָ נִישּׂוּאִין. וְהֵן אָמְרוּ שֶׁתְּמֵאֵן בּוֹ וְתֵצֵא.

כְּתִיב וַיי יִסְלַח לָהּ. מַגִּיד שֶׁטְּעוּנָה סְלִיחָה. כְּשֶׁהָיָה רִבִּי יַעֲקֹב מַגִּיעַ לְפָסוּק זֶה הָיָה אוֹמֵר. מִי שֶׁנִּתְכַּוֵון שֶׁיַּעֲלֶה בְיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר וְעָלָה בְיָדוֹ בְּשַׂר כְּשֵׁירָה צָרִיךְ כַּפָּרָה. הַמִּתְכַּוֵּין שֶׁיַּעֲלֶה בְיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר וְעָלָה בְיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

מִי מֵיפֵר אֶת שֶׁעָלֶיהָ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. גְּזֵירַת הַכָּתוּב הִיא. הֵפֵר אֶת נִדְרָהּ. הֵפֵר אֶת מַה שֶׁעָלֶיהָ. מִי שֶׁהוּא הֵיפֵר נִדְרָהּ הוּא מֵיפֵר מַה שֶׁעָלֶיהָ.