בראשית א:ב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי חגיגה, חגיגה, עבודה זרה ותמיד

וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃

תלמוד ירושלמי חגיגה

הלכה: אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה כול׳. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה הִיא. בְּרַם כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל תַּנֵּי אַזְהָרוֹת לְעוֹבְדָה. מִן דְּרִבִּי אִמִּי יְתִיב מַתְנֵי. אַזְהָרָה לַשּׁוֹכֵב אַזְהָרָה לַנִּשְׁכָּב. הָדָא אָמְרָה. הֲלָכָה כְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי חגיגה

וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית בִּשְׁנָיִם. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה הִיא. בְּרַם כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרְשִׁין לְעוֹבְדָה. מִן מַה דְרִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי יְתִיב דְּרַשׁ. כַּתְּחִילָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם. הָדָא אָמְרָה. הֲלָכָה כְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דָּרַשׁ רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. בַּתְּחִילָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם. מַה טַעַם. וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. חָזַר וַעֲשָׂאוֹ שֶׁלֶג. מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִיתִּים. חָזַר וַעֲשָׂאוֹ אֶרֶץ. כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵה אָרֶץ. וְהָאָרֶץ עוֹמֶדֶת עַל מַיִם. לְרוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם. וְהַמַּיִם עוֹמְדִים עַל הָרִים. עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם. וְהֶהָרִים עוֹמְדִין עַל רוּחַ. כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבוֹרֵא רוּחַ. וְהָרוּחַ תְּלוּיָה בַסְּעָרָה. רוּחַ סְעָרָה עוֹשָׂה דְבָרוֹ. וּסְעָרָה עֲשָׂאָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמִין קַמֵיעַ וּתָלָיָיהּ בִּזְרוֹעוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וּמִתַּחַת זְרוֹעוֹת עוֹלָם.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי חגיגה

כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וגו׳. זֶה אֶחָד מִשִּׁשָּׁה מִקְרִיּוֹת שֶׁהָיָה רִבִּי קוֹרֵא אוֹתָן ובוֹכֶה. בַּקְּשׁוּ אֶת יי כָּל עַנְוֵי הָאָרֶץ וגו׳. שִׂנְאוּ רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב וגו׳. יִתֵּן בֶּעָפָר פִּיהוּ וגו׳. כִּי אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה וגו׳. וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי וגו׳. אָמַר לוֹ. לֹא הָיָה לָךְ לְהַרְגִּיז אֶת בּוֹרְאֲךָ אֶלָּא בִי. עֲשִׂיתָנִי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּךְ. אֵין אַתְּ יוֹדֵעַ. כְּשֵׁם שֶׁנִּפְרָעִין מִן הָעוֹבֵד כָּךְ נִפְרָעִין מִן הַנֶּעֱבַד. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיִיתִי סָבוּר שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין וְנִתְיָירֵאתִי. וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחוֹמֶר. מָה אִם שֵׁמוּאֵל רַבָּן שֶׁלְנְבִיאִים. שֶׁכָּתוּב בּוֹ וַיֵּדַע כָּל יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע וגו׳. נִתְיָירֵא מִיּוֹם הַדִּין. אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְהָדֵין כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבוֹרֵא רוּחַ וגו׳. אֲפִילוּ דְבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶן חֵט נִכְתָּבִין לְאָדָם עֵל פִּינַקְסוֹ. וּמִי מַגִּיד לָאָדָם. הֲבָל הַיּוֹצֵא מִפִּיו. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי יַעֲבֵץ. יוֹצֵר הָרִים וּבוֹרֵא רוּחַ. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי יַעֲבֵץ. אִילֵּין צִיפָּארֵיי. תּוֹהוּ חוֹשֵׁךְ וְאֲפֵילָה.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי חגיגה

זמין למנויי פרימיום בלבד