וַיִּבְרָ֣א אֱלֹהִ֔ים אֶת־הַתַּנִּינִ֖ם הַגְּדֹלִ֑ים וְאֵ֣ת כָּל־נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֣ה ׀ הָֽרֹמֶ֡שֶׂת אֲשֶׁר֩ שָׁרְצ֨וּ הַמַּ֜יִם לְמִֽינֵהֶ֗ם וְאֵ֨ת כָּל־ע֤וֹף כָּנָף֙ לְמִינֵ֔הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃
תלמוד ירושלמי כלאים
רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר כַּהֲנָא שָׁאַל לְרֵישׁ לָקִישׁ הַמַּרְבִּיעַ בְּחַיּוֹת הַיָּם מַהוּ. אָמַר לֵיהּ עוֹד הֵן כְּתִיב בָּהֶן לְמִינֵיהֶן. רִבִּי אָחָא לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא הֲוָה אָמַר רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ כָּל שֶׁכָּתוּב בּוֹ לְמִינֵהוּ כִּלְאַיִם נוֹהֵג בּוֹ. הָתִיב כַּהֲנָא הֲרֵי חַייֹת הַיָּם הֲרֵי כְתִיב בָּהֶן לְמִינֵהֶן מֵעַתָּה כִּלְאַיִם בָּהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוֹן הָכָא פָרַס כַּהֲנָא מְצוּדָתֵיהּ עַל רֵישׁ לָקִישׁ וְצַדֵייהּ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה יָכִול אֲנָא פָּתַר לָהּ מִשּׁוּם מַנְהִיג. מַיְיתִי חוּט וְקָטַר בְּאוּדְנֵיהּ דְּלָכִיסָא וּבְאוּדְנֵיהּ דִּירִיקָא וְאִינּוּן שַׁיְיפִין דֵּין עִם דֵּין וּמַזְרִעִין.
אבות דרבי נתן נוסח ב
בעשרה מאמרות נברא העולם ואלו הן. ויאמר אלהים יהי אור (בראשית א' ג'). ויאמר אלהים יהי רקיע (שם שם ו'). ויאמר אלהים יקוו המים (שם שם ט'). ויאמר אלהים תדשא הארץ (שם שם י"א). ויאמר אלהים יהי מאורות (שם שם י"ד). ויאמר אלהים ישרצו המים (שם שם כ'). ויאמר אלהים תוצא הארץ (שם שם כ"ד). ויאמר אלהים הנה נתתי (שם שם כ"ט). ויאמר אלהים נעשה אדם (שם שם כ"ו). ויאמר אלהים לא טוב היות האדם לבדו (שם ב' י"ח). רבי ירמיה הוה מקיים ויברא אלהים את התנינים (שם א' כ"א) [וגורע] לא טוב היות. וכי מה צורך לכל באי עולם שיבואו לכאן. ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל כאילו אבד עולם מלא וכל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא:
נדה
אלא מעתה המפלת דמות תנין תהא אמו טמאה לידה הואיל ונאמר בו יצירה כאדם שנאמר (בראשית א, כא) ויברא אלהים את התנינים הגדולים