בראשית א:כט מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי מגילה, אבות דרבי נתן נוסח ב וסנהדרין

הַכֹּל קָרֵב בַּבָּמָה. בְּהֵמָה וְחַיָּה וְעוֹפוּת גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים זְכָרִים וּנְקֵיבוֹת תְּמִימִין [אֲבָל לֹא] (וּ)בַעֲלֵי מוּמִין. טְהוֹרִים אֲבָל לֹא טְמֵאִים. הַכֹּל קָרֵב עוֹלָה וְאֵינָן טְעוּנִין הַפְשֵׁט וְנִיתּוּח. וְגוֹיִם בַּזְּמַן הַזֶּה רְשָׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן. זְכָרִים וּנְקֵיבוֹת מִנְיָין. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. וְאֶת הַפָּרוֹת הֶעֱלוּ עֹלָה לַיי. תְּמִימִים [אֲבָל לֹא] (וּ)בַעֲלֵי מוּמִין מְנַיִין. אָמַר רִבִּי יָסָא. פָּשַׁט רִבִּי לָעְזָר לַחֲבֵרַיָיא. מִכָּל הַחַי מִכָּל בָּשָׂר. שֶׁיְּהוּ שְׁלֵימִים בְּאֵיבָרֵיהֶן מֵירָטִים. פָּשַׁט רִבִּי לָעְזָר. כֹּל צִפּוֹר כָּל כָּנָף. פְּרָט לַמֵּירָטִים. טְהוֹרִים אֲבָל לֹא טְמֵאִים מְנַיִין. רִבִּי אַבָּא בֵרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִין בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי. הָגָה נֹחַ תּוֹרָה מִתּוֹךְ תּוֹרָה. אָמַר. כְּבָר נֶאֱמַר לִי כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל. לְאֵיזֶה דָבָר רִיבָה הַכָּתוּב בַּטְּהוֹרִין. לְקָרְבָּנוֹת. וְגוֹיִם בִּזְמַן הַזֶּה רְשָׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לְסַיְיעוֹ וְאָסוּר לְהֵיעָשׂוֹת לוֹ שָׁלִיחַ.

בעשרה מאמרות נברא העולם ואלו הן. ויאמר אלהים יהי אור (בראשית א' ג'). ויאמר אלהים יהי רקיע (שם שם ו'). ויאמר אלהים יקוו המים (שם שם ט'). ויאמר אלהים תדשא הארץ (שם שם י"א). ויאמר אלהים יהי מאורות (שם שם י"ד). ויאמר אלהים ישרצו המים (שם שם כ'). ויאמר אלהים תוצא הארץ (שם שם כ"ד). ויאמר אלהים הנה נתתי (שם שם כ"ט). ויאמר אלהים נעשה אדם (שם שם כ"ו). ויאמר אלהים לא טוב היות האדם לבדו (שם ב' י"ח). רבי ירמיה הוה מקיים ויברא אלהים את התנינים (שם א' כ"א) [וגורע] לא טוב היות. וכי מה צורך לכל באי עולם שיבואו לכאן. ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל כאילו אבד עולם מלא וכל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא:

אמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון לא הותר לו בשר לאכילה דכתיב (בראשית א, כט) לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ ולא חית הארץ לכם