וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכָּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֽׂוֹת׃ (פ)
תלמוד ירושלמי כתובות
הלכה: בְּתוּלָה נִישֵּׁאת בַּיּוֹם הָרְבִיעִי כול׳. בַּר קַפָּרָא אָמַר. מִפְּנֵי שֵׁכָּתוּב בָּהּ בְּרָכָה. וַהֲלֹא אֵין כָּתוּב בְּרָכָה אֶלָּא בַּחֲמִישִׁי וּבַשִּׁישִׁי בִּלְבַד. בַּחֲמִישִׁי בָּעוֹפוֹת וּבְדָגִים. בַּשִּׁישִׁי בְּאָדָם וַחַוָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. טַעֲמָא דְבַר קַפָּרָא. רְבִיעִי אוֹר חֲמִישִׁי. חֲמִישִׁי אוֹר שִׁישִׁי. וַהֲלֹא כָתוּב בְּרָכָה בַּשְׁבִיעִי. אֵין כָּתוּב בְּרָכָה בַבִּרְיוֹת אֶלָּא בַיּוֹם.
תלמוד ירושלמי ברכות
רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּנוֹהֵג שֶׁבְּעוֹלָם אָדָם מוֹתֵחַ אוֹהֶל עַל יְדֵי [שָׁהוּת רָפָה]. בְּרַם הָכָא וַיִּמְתָּחֵם כְּאֹהֶל לָשֶׁבֶת. וּכְתִיב חֲזָקִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר בְּנוֹהֵג שֶׁבְּעוֹלָם אָדָם נוֹסֵךְ כֵּלִים עַל יְדֵי שָׁהוּת הוּא מַעֲלֶה חֲלוּדָה בְּרַם הָכָא כִּרְאִי מוּצָק. בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה הֵן נִרְאִין כִּשְׁעַת יְצִיקָתָן. רִבִּי עֲזַרְיָה אָמַר עַל הָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וַיְּכוּלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְּכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. וַיְּבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם. וְכִי מַה עִנְיָן זֶה אֵצֶל זֶה. אֶלָּא יוֹם נִכְנַס וְיוֹם יוֹצֵא. שַׁבָּת נִכְנַס שַׁבָּת יוֹצֵא. חוֹדֶשׁ נִכְנַס חוֹדֶשׁ יוֹצֵא. שָנָה נִכְנַס שָנָה יוֹצְאָה. וּכְתִיב אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יי אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.
חולין
א"ר זירא יו"ט שחל להיות באמצע שבת אומר המבדיל בין קדש לחול ובין אור לחשך ובין ישראל לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה מ"ט סדר הבדלות הוא מונה: