בראשית ג:ו מקורות בתלמוד: אבות דרבי נתן ואבות דרבי נתן נוסח ב

ד״א אל תבואני רגל גאוה זה טיטוס הרשע שנשחקו עצמותיו שהיה מורה בידו והיה מכה על גבי המזבח ואומר לקוס לקוס את מלך ואני מלך בוא ועשי עמי מלחמה כמה שוורים נשחטו עליך כמה עופות נמלקו עליך כמה יינות נסכו עליך כמה בשמים קטרו עליך אתה הוא שמחריב את כל העולם שנא׳ (ישעיה כט) הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על שנה חגים ינקפו. ושוב אמר לה אם לאכילה את אומר צוה עלינו הקדוש ברוך הוא הריני (אומר) אוכל ממנו ואינו מת ואף את תאכלי ואי את מתה. מה אמרה חוה בדעתה (אמרה חוה בדעתה) כל הדברים שפקדני רבי מתחלה שקר הם לפי שאין חוה קורא לאדם הראשון מתחלה אלא רבי. מיד נטלה ואכלה ונתנה לאדם ואכל שנאמר (בראשית ג) ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים [וגו׳]:

ד' מדות בנשים אבל לא באנשים. הנשים גרגרניות [קנאתניות] ועצלתיות צוותניות. גרגרניות שנאמר ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וגו' (בראשית ג' ו'). קנאתניות מנין שנאמר ותקנא רחל באחותה (שם ל' א'). צוותניות שנאמר ושרה שומעת פתח האהל והוא אחריו (שם י"ח י'). עצלניות מנין שנאמר מהרי שלש סאים (שם שם ו'). ר' יוסי אומר כשם שנתנו ד' מדות בנשים כך נתנו באנשים. האנשים גרגרניים קונאניים צוותנים ועצלנים. גרגרניים מנין שנאמר וישבו לאכל לחם (שם ל"ז כ"ה). קונאניים מנין שנאמר ויקנאו בו אחיו (שם שם י"א) צוותנים מנין שנאמר והם לא ידעו כי שומע יוסף (שם מ"ב כ"ג). עצלניים מנין שנאמר מהרו ועלו אל אבי (שם מ"ה ט'):