בראשית ג:טו מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי עבודה זרה, תלמוד ירושלמי ברכות, סוטה ואבות דרבי נתן נוסח ב

וְאֵיבָ֣ה ׀ אָשִׁ֗ית בֵּֽינְךָ֙ וּבֵ֣ין הָֽאִשָּׁ֔ה וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ וּבֵ֣ין זַרְעָ֑הּ ה֚וּא יְשׁוּפְךָ֣ רֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תְּשׁוּפֶ֥נּוּ עָקֵֽב׃ (ס)

תלמוד ירושלמי עבודה זרה

רַב אָמַר. קַלֶנְדַּס אָדָם הָרִאשׁוֹן הִתְקִינוֹ. כֵּיוָן דַּחֲמַא לֵילִיָיא אֲרִיךְ אָמַר. אֵי לִי. שֶׁמָּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב שֶׁמָּא יָבוֹא לְנָשְׁכֵינִי. וָאוֹמַר אַךְ חוֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי. כֵּיוָן דַּחֲמַא אִימָמָא אֲרִךְ אֲמַר. קַלֶנְדַּס. קַלוֹן דִּיאוֹ. וְאִיתָא כְּמָאן דְּאָמַר. בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. בְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם. יְדַע הֲוָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מָאן סָבַר. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא הָעוֹלָם. רַב. דְּתַנֵּי בִתְקִיעֲתָא דְבֵי רַב. זֶה הַיּוֹם תְּחִילַּת מַעֲשֶׂיךָ זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן כול׳. הֲוֵי. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא הָעוֹלָם.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי ברכות

הָאֵשׁ. רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי נָזִּירָה שְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת שִׁימְּשָׁה אוֹתָהּ הָאוֹרָה שֶׁנִּבְרָאת בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְלֵילֵי שַׁבָּת וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּשַׁבָּת. וְהָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן מַבִּיט בּוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. כֵּיוָן שֶׁלֹּא פָּסְקָה הָאוֹרָה הִתְחִיל כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ מְשׁוֹרֵר שֶׁנֶּאֱמַר תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ. לְמִי שְׁאוֹרוֹ עַל כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. כֵּיוָן שֶׁיָּצָת שַׁבָּת הִתְחִיל מְשַׁמֵּשׁ הַחוֹשֶׁךְ וּבָא. וְנִתְיָירֵא אָדָם וְאָמַר אִלּוּ הוּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְשׁוּפֶנּוּ עָקֵב. שֶׁמָּא בָא לְנַשְּׁכֵנִי וְאָמַר אַךְ חוֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי. אָמַר רִבִּי לֵוִי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה זִימֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנֵי רַעֲפִין וְהֶקִּישָׁן זֶה לָזֶה וְיָצָא מֵהֶן הָאוֹר. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב וְלַילָה אוֹר בַּעֲדֵנִי. וּבֵירַךְ עָלֶיהָ בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. שְׁׁמוּאֵל אָמַר לְפִיכָךְ מְבָרְכִין עַל הָאֵשׁ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת שְׁהִיא תְחִילַּת בְּרִיָיתָהּ.
שאל רבBookmarkShareCopy

סוטה

אני אמרתי יהלך בקומה זקופה עכשיו על גחונו ילך אני אמרתי יהא מאכלו מאכל אדם עכשיו עפר יאכל הוא אמר אהרוג את אדם ואשא את חוה עכשיו איבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה
שאל רבBookmarkShareCopy

אבות דרבי נתן נוסח ב

זמין למנויי פרימיום בלבד