בראשית טו:ה מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי מעשר שני, נדרים, חולין ושבת

חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּרִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶלְמַיי מַשְׁקֶה זֵיתָא מְשַׁח. אֲמַר לֵיהּ תִּיפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא לְאִימֵּיהּ הוּא חֲכַם. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַי עֵינִי נָשְׁקָה חֲבֵירָתָהּ. אֲמַר לֵיהּ תִּיפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא לְאַחְתֵּיהּ הוּא חֲכַם. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי אִית לִי תְּלָתָא עֵיינִין. אֲמַר לֵיהּ תַּנּוּרִין אַתְּ עֲבִיד תַּרְתֵּין עֵינֵיךְ וְעֵינֵיהּ דְתַנּוּרָא. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי אִית ליהּ אַרְבָּעָה אוּדְנִין. אָמַר לֵיהּ מַלּוֹי אַתְּ תַּרְתֵּי אֻדְנֵיךְ וְתַרְתֵּי אוּדְנוֹי דִגְרָבָא. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי בִּרְיָיתָא עָרְקִין מִן קוֹמוֹי. אֲמַר לֵיהּ דְּאַתְּ מֵייתֵי אִיזַיָיא וְכָל עָמָּא עָרְקִין מִן קֳדָמָךְ. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי לְבִישׁ חַד פִּינַקְס דִּתְרֵי עָשָׂר לְוָחִין. אֲמַר לֵיהּ אִיסְטְוָוא דְּהַהוּא גַבְרָא אִית בָּהּ תְּרֵי עָשָׂר מַרְקָעָן. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי בְּלַע חַד כּוֹכָב. אֲמַר לֵיהּ תִיפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא יְהוּדַאי קְטַל דִּכְתִיב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְקָמֵיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמִי כַּרְמֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא מַסִּיק חַסִּין. אֲמַר לֵיהּ חַמְרֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא מֵיפוֹק בַּסִּים וְאַתְּ מִינְסַב חַסִּין וּצְבַע בְּבַּסִּין.

ויוצא אותו החוצה (בראשית טו, ה) אמר לפניו רבונו של עולם הסתכלתי במזל שלי ואין לי אלא בן אחד אמר לו צא מאיצטגנינות שלך אין מזל לישראל

ואין מה"ש אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל למטה שנאמר (איוב לח, ז) ברן יחד כוכבי בקר והדר ויריעו כל בני אלהים