בראשית טז:ג מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי יבמות ויבמות

רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. טַעֲמָא דְהֵן תַּנָּיָיא מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֵת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. צֵא שָׁנִים שֶׁעָשָׂה בְחוּצָה לָאָרֶץ. וְתַנֵּי כֵן. חָלְתָה הִיא אוֹ שֶׁחָלָה הוּא אוֹ שֶׁהָלַךְ לוֹ לִמְדִינַת הַיָּם אֵינָן עוֹלִין. נִישְׂאֵת לָרִאשׁוֹן וְלֹא יָלְדָה יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. לַשֵּׁינִי יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. לַשְּׂלִישִׁי יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. לָרְבִיעִי וְלַחֲמִישִׁי אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. רִבִּי חֲנִינָה בַּר עָגוּל בְשֵׁם רִבִּי חִזְקִיָּה. לַשְּׂלִישִׁי עַצְמוֹ אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. נִישֵּׂאת לָרְבִיעִי וְלַחֲמִישִׁי וְלֹא יָלְדָה מַה דְיַחְזְרוּן קַדְמַאֵי עָלֶיהָ. יָכְלָה הִיא מֵימַר. כְּדוֹן אִיתְעֲקָרַת הַהִיא אִיתְּתָא. נִישֵּׁאת לַחֲמִישִׁי וְיָלְדָה מַהוּ תַחֲזִיר עַל רְבִיעָיָיא. אוֹמֵר לָהּ. שְׁתִיקוּתֵיךְ יָפָה מִדִּיבּוּרֵיךְ.

אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר (בראשית טז, ג) מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ללמדך שאין ישיבת חו"ל עולה לו מן המנין לפיכך חלה הוא או שחלתה היא או שניהם חבושים בבית האסורים אין עולין לו מן המנין