וַֽיְהִ֖י בְּנָסְעָ֣ם מִקֶּ֑דֶם וַֽיִּמְצְא֥וּ בִקְעָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ שִׁנְעָ֖ר וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃
תלמוד ירושלמי ברכות
אַחוּי דְּאִימֵּיהּ דְּרִבִּי אָדָא הֲוָה מְצַיֵּיץ גּוּלְתֵיהּ דְּרַב בְּצוֹמָא רַבָּא. אֲמַר לֵיהּ כַּד תִּיחְמִי שִׁימְשָׁא בְּרֵישׁ דִּיקְלֵי תִּיהַב לִי גוּלְתִי דְּנַצְלֵי דְּמִנְחָתָא. וְשִׁמְשָׁא בְּרֵישׁ דִּיקְלֵי תַּמָּן אַיְמָמָא הוּא. הכא דָּמַר רִבִי יוֹחָנָן הָאוֹמֵר לְצוּלָה חֳרָבִי זוּ בָּבֵל שֶׁהִיא זוּטוֹ שֶׁל עוֹלָם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ צוּלָה שֶׁשָׁם צָלְלוּ מֵיתֵי דּוֹר הַמַּבּוּל. גַּם בְּבָבֶל לִנְפּוֹל חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל גַּם בְּבָבֶל נָפְלוּ חַלְלֵי כָל הָאָרֶץ. כְּתִיב וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ שִׁנְעָר שֶׁשָׁם נִנְעֲרוּ מֵיתֵי דּוֹר הַמַּבּוּל. דָּבָר אַחֵר שֶׁהֵם מֵתִים בְּתַשְׁנוּק בְּלֹא נֵר בְּלֹא מֶרְחָץ. דָּבָר אַחֵר שִׁנְעָר שֶׁהֵן מְנוּעֲרִין מִן הַמִּצְוֹת בְּלֹא תְרוּמָה וּבְלֹא מַעֲשֵׂר. דָּבָר אַחֵר שִׁנְעָר שֶׁשָּׂרֶיהָ מֵתִים נְעָרִים. דָּבָר אַחֵר שִׁנְעָר שֶׁהֶעֱמִידָה שׂוֹנֵא וָעָר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵי זֶה זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע.
מגילה
ויהי בימי אחשורוש (אסתר א, א) הוה המן ויהי בימי שפוט השופטים (רות א, א) הוה רעב ויהי כי החל האדם לרוב (בראשית ו, א) וירא ה' כי רבה רעת האדם (בראשית ו, ה)
מגילה
ויהי בנסעם מקדם (בראשית יא, ב) הבה נבנה לנו עיר (בראשית יא, ד) ויהי בימי אמרפל (בראשית יד, א) עשו מלחמה (בראשית יד, ב) ויהי בהיות יהושע ביריחו (יהושע ה, יג) וחרבו שלופה בידו ויהי ה' את יהושע (יהושע ו, כז) וימעלו בני ישראל (יהושע ז, א) ויהי איש אחד מן הרמתים (שמואל א א, א) כי את חנה אהב וה' סגר רחמה (שמואל א א, ה)