וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם שָׂרַ֣י אִשְׁתְּךָ֔ לֹא־תִקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ שָׂרָ֑י כִּ֥י שָׂרָ֖ה שְׁמָֽהּ׃
תלמוד ירושלמי ברכות
וְדִכְוָתָהּ הַקּוֹרֵא לְשָׂרָה שָׂרַי עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. הוּא נִצְטַוָּה עָלֶיהָ. וְדִכְוָותָהּ הַקּוֹרֵא לְיִשְׂרָאֵל יַעֲקֹב עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. שֵׁינִי נִיתְוַסֵּף לוֹ הָרִאשׁוֹן לֹא נֶעֱקַר מִמֶּנּוּ.
תלמוד ירושלמי מגילה
הלכה: [אֵין בֵּין בָּמָה גְּדוֹלָה לְבָמָה קְטַנָּה כו׳]. רִבִּי יֹוחָנָן עֲבַד תְּלַת שְׁנִין וּפְלַג דְּלָא נְחַת לְבֵית וַועֲדָא מִן צַעֲרָא. בְּסוֹפָא חֲמַא רִבִּי אֶלְעָזָר בַּחֶילְמֵיהּ. לְמָחָר סִינַי נְחַת וּמְחַדֵּת לְכוֹן מִילָּה. עָאַל וְאָמַר קוֹמֵיהוֹן. מֵאֵיכָן קָשַׁט הַקּוֹשֵׁט הַזֶּה שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדָה בִּבְכוֹרוֹת. מִן הַדֵין קִרְיָיה. כִּי לִי כָּל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכּוֹתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וגו׳. וְכָתוּב וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים וגו׳. קוֹדֶם לָכֵן מֶה הָיוּ עוֹשִׂין. וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמוּדוֹת אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת. מָהוּ הַחֲמוּדוֹת. שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ בִּכְהוּנָּה גְדוֹלָה. אָמַר רִבִּי לֵוִי. שָׁבַר יי מַטֵּה רְשָׁעִים. אֵילּוּ הַבְּכוֹרוֹת שֶׁהִקְרִיבוּ לָעֶגֶל תְּחִילָּה.
ברכות
התם קודשא בריך הוא אמר לאברהם (בראשית יז, טו) שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה