בראשית יח:ה מקורות בתלמוד: מסכת כלה רבתי, אבות דרבי נתן, נדרים ובבא מציעא

כיצד אדם מכבד וכו׳ תנא מיכאל בא לבשר את שרה. גבריאל להופכה לסדום. רפאל לרפאות את אברהם. וי״א רפאל לבשר את שרה ולרפאות שנאמר וירפא אלהים. מיכאל וגבריאל להפכה לסדום. מ"ט דת׳׳ק ויהפוך את הערים ומ״ט דיש אומרים ויבואו שני המלאכים סדומה. מ״ש לאברהם דאמרי כן תעשה ומ״ש ללוט דקאמרי לא כי ברחוב נלין א״ר אלעזר מכאן שמסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול. ת״ר לעתיד לבא בן דוד באמצע אדם שת מתושלח מימינו. אברהם ומשה ויעקב משמאל. מ״ט דשבקיה ליצחק אמר רבא יצחק עדיפא מינייהו קאתי דקאמרי ליה כל ישראל כי אתה אבינו. מעתה עשו לגין עולויה ת״ל כי אתה אבינו(הבאים) [הבנים] כאביהם מה האב שלא כפר בברית אף הבנים שלא כפרו בברית ומנא לן כי לדם (ימשך) [אעשך] ודם ירדפוך אם לא דם שנאת וכי עשו שונא דם היה והלא כל מעשיו אינם אלא בשפיכות דמים שנאמר דמיונו כאריה יכסוף לטרוף וככפיר יושב במסתרים. ומאי משמע דילמא לקפוחי לא מדכתיב דמינו ולא כתיב דמיונו ש״מ:
הדרן עלך לעולם תהיה נאה.

אמור מעט ועשה הרבה כיצד מלמד שהצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה אבל רשעים אומרים הרבה ואפילו מעט אינם עושים. ומניין שהצדיקים אומרים מעט ועושין הרבה שכן מצינו באברהם אבינו שאמר למלאכים פת אתם סועדים עמי היום שנא׳ (בראשית י״ח:ה׳) ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אבל באחרונה ראה מה עשה אברהם למלאכי השרת שהלך ועשה להם שלשה שוורים ותשע סאין של סולת ומניין שעשה להם תשע סאין של סולת שנאמר (שם) וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת שלש כמשמען קמח הרי שש סלת הרי תשע ומניין שעשה להם שלשה שוורים שנאמר ואל הבקר רץ אברהם הבקר אחד בן בקר שנים רך שלשה. וי״א וטוב ארבעה. ויתן אל הנער וימהר לעשות אותו נתן ביד ישמעאל בנו כדי לחנכו במצות. אף הקב״ה אמר מעט ועשה הרבה שנאמר (שם) ויאמר לאברם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא א״ל אלא בדלי״ת ונו״ן אבל באחרונה כשפרע הקב״ה משונאיהם של ישראל לא פרע אלא בשבעים ושתים אותיות שנאמר (דברים ד׳:ל״ד) או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמוראים גדולים הא למדת כשנפרע בשונאיהם של ישראל לא נפרע אלא בשבעים ושתים אותיות ומניין שהרשעים אומרים הרבה ואפילו מעט אינם עושים שכן מצינו בעפרון שאמר לאברהם (בראשית כ״ג:ט״ז) ארץ ארבע מאות שקל כסף אבל באחרונה כששקל לו את הכסף וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון וגו׳:

עיטור סופרים אחר תעבורו (בראשית יח, ה) אחר תלכו (בראשית כד, נה) אחר תאסף (במדבר יב, יד) קדמו שרים אחר נוגנים (תהלים סח, כו) צדקתך כהררי אל (תהלים לו, ז)