וַיֹּ֨סֶף ע֜וֹד לְדַבֵּ֤ר אֵלָיו֙ וַיֹּאמַ֔ר אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם אַרְבָּעִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔ה בַּעֲב֖וּר הָאַרְבָּעִֽים׃
תלמוד ירושלמי בבא מציעא
הלכה: כֵּיצַד מָשַׁךְ הֵימֶנּוּ פֵּירוֹת כול׳. אָמַר רִבִּי אָחָא. כְּתִיב כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם. וּמָה הָיָה חֲמָסָן. הֲוָה בַּר נַשׁ נְפִיק טְעִין קוּפָּה מְלֵיאָה תּוֹרְמוֹסִין וְהָיוּ מִתְכַּוְונִין וְנוֹטְלִין פָּחוֹת מִשָּׂוֶה פְרוּטָה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא בַדַּיָינִין. אָמַר רִבִּי חִיַיה בַּר וָָוה. רַבָּה רַבָּה. כְּמַעֲשֵׂי אֵילּוּ כֵּן מַעֲשֵׂי אֵילּוּ.