בראשית י:ב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי מגילה, מגילה ויומא

בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָג֔וֹג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס׃

תלמוד ירושלמי מגילה

הלכה: כָּתוּב וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים. רִבִּי לָעְזָר וְרִבִּי יוֹחָנָן. חַד אָמַר. שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן. וְחוֹרָנָה אָמַר. שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִין בִּלְשׁוֹן יְחִידוֹ שֶׁלְעוֹלָם בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם. שֶׁיְּהוּ מְדַבְּרִין בִּלְשׁוֹנוֹ שֵׁלְיֶפֶת בָּאוֹהֳלוֹ שֶׁלְשֵׁם. בְּנֵי יֶפֶת גּוֹמֶר וּמָגוֹג וְיָוָן וְתוּבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס. גוֹמֶר גֶּרְמַמְיָיה. מָגוֹג גּוֹתִיָיא. מָדַי כִּשְׁמוּעָהּ. יָוָון אֱוֶוסוּס. תּובָל וִותִנִיָיה. מֶשֶׁךְ מֶוסִיָיא. תִּירַס. רִבִּי סִימוֹן אָמַר. פָּרַס. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. תְרַקָא. בְּנֵי גּוֹמֶר אַשְׁכְּנַז וְרִיפַת וְתוֹגַרְמָה. אַסִיָיא וְהַדִיַית וִגֶרְמַנִיקִיָּה. בְּנֵי יָוָן אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ כִּתִּים וְדוֹדָנִים. אֶלִסטַרסִם אֶבֶּיָיה וְדַרְדָּנִיָיה. אֶת הָאַרְוָדִי רוֹדוֹס. אֶת הַצְּמָרִי חָמץ. אֶת הַחֲמָתִי חֲמַת. עַד לָשַׁע. רִבִּי לָעְזָר אָמַר. עַד קַלִּרָהֶ. רִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם אָמַר. מִיכָּן לַתַּרְגוּם.
שאל רבBookmarkShareCopy

מגילה

ואימא גומר ומגוג א"ר חייא בר אבא היינו טעמא דכתיב יפת אלהים ליפת יפיותו של יפת יהא באהלי שם:
שאל רבBookmarkShareCopy

יומא

ופרסאי מנא לן דמיפת קאתו דכתיב (בראשית י, ב) בני יפת גומר ומגוג ומדי ויון ותובל ומשך ותירס גומר זה גרממיא מגוג זו קנדיא מדי זו מקדוניא יון כמשמעו תובל זה בית אונייקי משך זו מוסיא תירס פליגי בה ר' סימאי ורבנן ואמרי לה רבי סימון ורבנן חד אמר זו בית תרייקי וחד אמר זו פרס תני רב יוסף תירס זו פרס
שאל רבBookmarkShareCopy