וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־עֶפְר֜וֹן בְּאָזְנֵ֤י עַם־הָאָ֙רֶץ֙ לֵאמֹ֔ר אַ֛ךְ אִם־אַתָּ֥ה ל֖וּ שְׁמָעֵ֑נִי נָתַ֜תִּי כֶּ֤סֶף הַשָּׂדֶה֙ קַ֣ח מִמֶּ֔נִּי וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־מֵתִ֖י שָֽׁמָּה׃
תלמוד ירושלמי קידושין
בְּכֶסֶף מְנַיִין. כִּי יִקַּח. מַגִּיד שֶׁנִּקְנֵית בְּכֶסֶף. בְּבִיאָה מְנַיִין. וּבְעָלָהּ. מַגִּיד שֶׁנִּקְנֵית בְּבִיאָה. הָיִיתִי אוֹמֵר. עַל יְדֵי זוֹ וְעַל יְדֵי זוֹ. כֶּסֶף בְּלֹא בִיאָה בִּיאָה בְלֹא כֶסֶף מְנַיִין. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֶׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּתִיב. כִּי יִמָּצֵא אִישׁ שׁוֹכֵב עִם אִשָּׁה בְעוּלַת בַּעַל. הַגַּע עַצְמָךְ. אֲפִילוּ לֹא קְנָיָיהּ אֶלָּא בְבִיאָה אָמְרָה תוֹרָה. הַבָּא אַחֲרָיו בְּחֶנֶק. לֹא סוֹף דָּבָר בִּכְדַרְכָּהּ אֶלָּא אֲפִילוּ שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֶׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא צְרִיכָא שֶׁלֹּא מִכְּדַרְכָּהּ. אִין תֵּימַר מִכְּדַרְכָּהּ. לָמָּה לִי בְעָלָהּ. אֲפִילוּ אַחֵר. כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. בָּאוּ עָלֶיהָ שְׁנַיִם. הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה וְהַשֵּׁינִי בְּחֶנֶק.
תלמוד ירושלמי קידושין
אָמַר רִבִּי אָבִין וְתַנֵּי חִזְקִיָּה. וְכִי יִקַּח. מַגִּיד שֶׁהִיא נִקְנֵית בְּכֶסֶף. וְדִין הוּא. מָה אִם עִבְרִיָּיה שֶׁאֵינָהּ נִקְנֵית בְּבִיאָה נִקְנֵית בְּכֶסֶף. זוֹ שֶׁהִיא נִקְנֵית בְּבִיאָה אֵינוֹ דִין שֶׁנִּקְנֵית בְּכֶסֶף. יְבָמָה תוֹכִיחַ. שֶׁהִיא נִקְנֵית בְּבִיאָה וְאֵינָהּ נִקְנֵית בְּכֶסֶף. אַף אַתָּה אַל תְּתַמֶּה עַל זוֹ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא נִקְנֵית בְּבִיאָה אֵינוֹ דִין שֶׁתִּקָּנֶה בְּכֶסֶף. תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי יִקַּח. מַגִּיד שֶׁהִיא נִקְנֵית בְּכֶסֶף.
תלמוד ירושלמי תענית
רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס. כְּנֶגֶד שְׁמוֹנָה עָשָׂר פְּעָמִים שֶׁאָבוֹת כְּתוּבִין בַּתּוֹרָה אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב. אִם יֹאמַר לָךְ אָדָם. תִּשְׁעָה עָשָׂר הֵן. אֱמוֹר לוֹ. וְהִנֵּה יי נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר לֵית הוּא מִינוֹן. וְאִם לָךְ אָדָם. שִׁבְעָה עָשָׂר הֵן. אֱמוֹר. וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבוֹתַיי אַבְרָהָם וְיִצְחָק מִינוֹן הוּא.