וַיָּ֥זֶד יַעֲקֹ֖ב נָזִ֑יד וַיָּבֹ֥א עֵשָׂ֛ו מִן־הַשָּׂדֶ֖ה וְה֥וּא עָיֵֽף׃
תלמוד ירושלמי סנהדרין
הלכה: בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה כול׳. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כָּתוּב וְכִי יָזִיד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהוֹרְגוֹ בְעָרְמָה. מֵאֵימָתַי הוּא נַעֲשֶׂה אִישׁ. מִשֶׁיָּזִיד. מֵאֵימָתַי הוּא מֵזִיד. מִשֶּׁתִּתְפַּשֵּׁט הַכַּף. מָשָׁל בָּשֵׁל הַזֶּרַע מִבִּפְנִים הִשְׁחִירָה הַקְּדֵירָה מִבַּחוּץ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. תַּנָּא רִבִּי שִׁילָא בַּר בִּינָא. כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן. לֹא שֶׁיְּהֵא הַבֵּן אָב. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא רָאוּי לָבוֹא עַל אִשָּׁה וּלְעַבְּרָהּ הֲיֵי דִי לֵיהּ אָב וְלֹא בֵן. וְאָמְרָה הַתּוֹרָה. בֵּן וְלֹא אָב. וְאַתְיָא כַּיי דָמַר רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי שַׁבְּתַי. כָּל יָמָיו שֶׁלְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינָן אֶלָּא שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בִּלְבַד.
תלמוד ירושלמי ברכות
כַּד דָּמָךְ רִבִּי יָסָא קִבֵּיל רִבִּי חִיָיא בַּר וָוה אֲבֵילוֹי וְאַיְיכְלוּן בָּשָׂר וְאַשְׁקִיתוּן חֲמָר. כַּד דָּמָךְ רִבִּי חִיָיא בַּר אַבָּא קִבֵּיל רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אֲבֵילוֹי וְאַיְיכְלוּן בָּשָׂר וְאַשְׁקִיתוּן חֲמָר. כַּד דָּמָךְ רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק קִבֵּיל רִבִּי זְעִירָא אֲבֵילוֹי וְאַיְיכְלוּן טְלוֹפְחִין מֵימַר כְּמַה דְהוּא מִנְהָגָא. רִבִּי זְעִירָא מִידָמָךְ פָּקֵיד וָמַר לֹא תְקַבְּלוּן עָלַי יוֹמָא הֵן אֵבְלָא לְמָחָר מַזְרְחַיָיא.
סוטה
אי נמי הוא אינו מביא אבל הן באין ונופלין בתוכו וכן הוא אומר (שמות יד, כז) ומצרים נסים לקראתו והיינו דא"ר אלעזר מאי דכתיב (שמות יח, יא) כי בדבר אשר זדו עליהם בקדירה שבישלו בה נתבשלו מאי משמע דהאי זדו לישנא דקדירה הוא דכתיב (בראשית כה, כט) ויזד יעקב נזיד