וַתִּקַּ֣ח רִ֠בְקָה אֶת־בִּגְדֵ֨י עֵשָׂ֜ו בְּנָ֤הּ הַגָּדֹל֙ הַחֲמֻדֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר אִתָּ֖הּ בַּבָּ֑יִת וַתַּלְבֵּ֥שׁ אֶֽת־יַעֲקֹ֖ב בְּנָ֥הּ הַקָּטָֽן׃
תלמוד ירושלמי מגילה
הלכה: [אֵין בֵּין בָּמָה גְּדוֹלָה לְבָמָה קְטַנָּה כו׳]. רִבִּי יֹוחָנָן עֲבַד תְּלַת שְׁנִין וּפְלַג דְּלָא נְחַת לְבֵית וַועֲדָא מִן צַעֲרָא. בְּסוֹפָא חֲמַא רִבִּי אֶלְעָזָר בַּחֶילְמֵיהּ. לְמָחָר סִינַי נְחַת וּמְחַדֵּת לְכוֹן מִילָּה. עָאַל וְאָמַר קוֹמֵיהוֹן. מֵאֵיכָן קָשַׁט הַקּוֹשֵׁט הַזֶּה שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדָה בִּבְכוֹרוֹת. מִן הַדֵין קִרְיָיה. כִּי לִי כָּל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכּוֹתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וגו׳. וְכָתוּב וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים וגו׳. קוֹדֶם לָכֵן מֶה הָיוּ עוֹשִׂין. וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמוּדוֹת אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת. מָהוּ הַחֲמוּדוֹת. שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ בִּכְהוּנָּה גְדוֹלָה. אָמַר רִבִּי לֵוִי. שָׁבַר יי מַטֵּה רְשָׁעִים. אֵילּוּ הַבְּכוֹרוֹת שֶׁהִקְרִיבוּ לָעֶגֶל תְּחִילָּה.