וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־אֲבִימֶ֖לֶךְ בַּחֲל֣וֹם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִנְּךָ֥ מֵת֙ עַל־הָאִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־לָקַ֔חְתָּ וְהִ֖וא בְּעֻ֥לַת בָּֽעַל׃
תלמוד ירושלמי קידושין
עַד כְּדוֹן בְּיִשְׂרָאֵל. בַּגּוֹיִם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. כְּתִיב הִנִּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְהִיא בְעוּלַת בָּעַל. עַל הַבְּעוּלוֹת הֶן חַיָיבִין. וְאֵינָן חַיָיבִין עַל הָאֲרוּסוֹת. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר אָמְרָה. וְהוּא שֶׁנִּתְכַּוֵון לִקְנוֹתָהּ. מִילְּתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל אָמְרָה. אֲפִילוּ לֹא נִתְכַּוֵון לִקְנוֹתָהּ. דָּמַר רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. זוֹנָה עוֹמֶדֶת בַּחֲלוֹן. בָּאוֹ עָלֶיהָ שְׁנַיִם. הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ נֶהֱרַג וְהַשֵּׁינִי נֶהֱרַג עַל יָדָיו. וְכִי נִתְכַּוֵּון הָרִאשׁוֹן לִקְנוֹתָהּ.
מכות
איתיביה רבא לרב חסדא (בראשית כ, ג) הנך מת על האשה אשר לקחת מאי לאו בידי אדם
כתובות
ופשיטנא ליה מהא עולה עמו ואינה יורדת עמו אמר רב הונא מאי קראה (בראשית כ, ג) והיא בעולת בעל בעלייתו של בעל ולא בירידתו של בעל ר' אלעזר אמר מהכא (בראשית ג, כ) כי היא היתה אם כל חי לחיים ניתנה ולא לצער ניתנה: