וַיִּקְרָא־ל֣וֹ לָבָ֔ן יְגַ֖ר שָׂהֲדוּתָ֑א וְיַֽעֲקֹ֔ב קָ֥רָא ל֖וֹ גַּלְעֵֽד׃
תלמוד ירושלמי סנהדרין
כְּתִיב כִּי דְבַר יְי בָּזָה. אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁבִּיזָּה דִבְרֵי תוֹרָה. מְנַיִין אֲפִילוּ כָפַר בְּמִקְרָא אֶחָד בְּתַרְגּוּם אֶחָד בְּקַל וָחוֹמֶר אֶחָד. תַּלְמוּד לוֹמַר וְאֶת מִצְוָותוֹ הֵפַר. בְּמִקְרָא אֶחָד וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע. בְּתַרְגּוּם אֶחָד וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא. בְּקַל וָחוֹמֶר אֶחָד כִּי שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם קָיִן וגו׳.
מסכת סופרים
כל התורה כולה עברית היא אלא שיש דברים תרגום של עברית אל יכתוב תרגום ודברים של תרגום אל יהפכם כגון יגר שהדותא גלעד (בראשית לא) ויש אומרים לא דברו אלא על [יגר] שהדותא ועל גלעד שהן שתי לשונות של עברית ותרגום. עברית שכתבו תרגום ותרגום שכתבו עברית אל יקרא בו. ואיזהו תרגום כגון יגר שהדותא גלעד וחביריו. האזינו השמים שעשאה שירה שירה שעשאה האזינו רצוף שעשאה מסורג מסורג שעשאה רצוף או שעשה את המסורג שלא כהלכתו אל יקרא בו:
תלמוד ירושלמי דמאי
אֵילּוּ עַיָירוֹת שֶׁהָיוּ מוּתָּרוֹת בִּתְחוּם נַבִּי. צור וצייר וגשמיי וזיויין ויגדי חטם ודבב חרבתיה וכרכה דבר הזרג.