הַרְבּ֨וּ עָלַ֤י מְאֹד֙ מֹ֣הַר וּמַתָּ֔ן וְאֶ֨תְּנָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר תֹּאמְר֖וּ אֵלָ֑י וּתְנוּ־לִ֥י אֶת־הַֽנַּעֲרָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
תלמוד ירושלמי כתובות
וְהַמְפַתֶּה לִכְשַיּוֹצִיא. אָמַר רַב חִסְדָּא. בְּשֶׁלֹּא רָצָה לְקַיֵים. אֲבָל אִם רָצָה לְקַיֵים אֵינוֹ נוֹתֵן כְּלוּם. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. כֶּסֶף יִשְׁקוֹל כְּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת. מַגּיד שֶהוּא עוֹשֶׂה אוֹתָן עָלָיו מוֹהַר. וְאֵין מוֹהַר אֶלָּא כְתוּבָּה. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מוֹהַר וּמַתָּן.