וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־בֵּית֔וֹ וְאֶ֖ל כָּל־אֲשֶׁ֣ר עִמּ֑וֹ הָסִ֜רוּ אֶת־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּתֹכְכֶ֔ם וְהִֽטַּהֲר֔וּ וְהַחֲלִ֖יפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶֽם׃
תלמוד ירושלמי עבודה זרה
מָה נַן קַיָימִין. אִם דָּבָר בָּרִיא שֶׁנֶּעֱבָדִין אֲפִילוּ מְבוּזִּין אָסוּר. אִם דָּבָר בָּרִיא שֶׁאֵינָן נֶעֱבָדִין אֲפִילוּ מְכוּבָּדִין מוּתָּר. אֶלָּא כִי נָן קַיָימִין בִּסְתָם. אָמַר רִבִּי קְרִיסְפָּא. וְהָדָא כוֹסוֹת דָּבָר שֶׁל בִּיזָּיוֹן הוּא. דְּרִבִּי חִיָיה בַּר בָּא הֲוָה לֵיהּ קְוָוקִין וַהֲוַות טִימֵי דְרוֹמֶי צִיְירָה בְגַוָוהּ. אָתָא שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן. אֲמָר לֵיהּ. מִכֵּיוָן שֶׁהַמַּיִם צָפִין עַל גַּבָּהּ דָּבָר שֶׁלְּבִיזָּיוֹן הוּא. וְאָהֵן קִיתוֹנָא מִכֵּיוָן שֶׁאַתָּה מַשְׁקִעוֹ בַמַּיִם דָּבָר שֶׁלְּבִיזָּיוֹן הוּא. בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי יוֹחָנָן שָׁרוּן צָיְירִין עַל כּוֹתְלָא וְלֹא מָחִי בְּיָדַיְיהוּ. [בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי אַבוּן שָׁרוּן צָיְירִין עַל פְּסִיפָסס וְלֹא מָחִי בְּיָדוֹן.]